מאת: עו”ד אורי הברמן ועו”ד מישל נגר
התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלויות נקבעו בחוק והן חלות באופן הדרגתי בתחומים שונים. עוד נקבעו בחוק, מועדים הדרגתיים להחלת החובות הללו. עד ליום 26.10.2017 כי מי שנותן שירות ציבורי (עסקים, רשויות מקומיות, רשויות המדינה) נדרש להנגיש את אתר האינטרנט שלו לאנשים עם מוגבלות.
בתחילת ספטמבר אושר בוועדת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים של הכנסת תיקון לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע”ג-2013. תקנות אלה מחייבות נותני שירות לציבור באינטרנט, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לבצע התאמות לשירותים שהם מספקים באינטרנט – אתרים, מסמכים דיגיטליים ואפליקציות – על מנת להנגישם לאנשים עם מוגבלות.
המועד המקורי להשלמת התאמות נגישות השירות באינטרנט, שהותקנו ב2013, נקבעו לאוקטובר 2016. אך מהר מאוד התגלו קשיים ביישום החובות בשל לקונות בתקנות בנושאים מרכזיים, והעדר ידע ופתרונות טכנולוגיים לביצוע ההתאמות הדרושות. נותני שירות טענו שהנוסח הגורף ולעיתים לא ברור של התקנות הטילו עליהם נטל רגולטורי כבד מידי שהם לא מסוגלים, כעניין פרקטי, לעמוד בו. לשם דוגמה, התקנות לא יצרו הבחנות חשובות בין נותני שירות גדולים או קטנים או בין התאמות זולות או יקרות, בין היתר, והתייחסו רק ל”הוראות שייקבעו” לעניין פטור חלקי למי שבעבורו ההתאמות מטילות “נטל כבד מדי” במובנו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (לפי החוק, כובד הנטל נמדד לפי סוג השירות ניתן, היקף הפעילות כולל כמות המשתמשים, עלות ההתאמה, היקף המחזור של נותן השירות, וכדומה). הוראות אלה לא נקבעו ולכן השאלה מי יהיה זכאי לפטור החלקי נותרה עמומה.
נוכח הביקורת, עוד לפני כניסת החובות לתוקף, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יחד עם גופים אחרים, החלה לגבש טיוטת תיקון לתקנות, שמטרתה לקבוע איזון הולם ומציאותי יותר בין האינטרס הציבורי בהנגשת השירות באינטרנט לבין הנטל הרגולטורי שהוטל על נותני שירות. איזון זה נקבע על סמך הידע והניסיון שנצבר מאז התקנת התקנות והתפתחויות טכנולוגיות. בסמוך למועד הכניסה לתוקף, הנציבות ביקשה את אישור וועדת הרווחה לדחיית הכניסה לתוקף בשנה (עד 26 לאוקטובר 2017) כדי שנותני שירותים שטרם ביצעו התאמות לפי התקנות הקיימות לא יהיו בגדר מפרי חוק בזמן שהנציבות משלימה את הצעת התיקון. הוועדה אישרה את הדחייה ובחלוף כמעט שנה אישרה גם את הצעת התיקון, וכעת התיקון ממתין לבחינתה וחתימתה של שרת המשפטים.
שינוי מרכזי בתיקון הוא ביטול התקנה העוסקת בביצוע התאמות נגישות לשירות באינטרנט (תקנה 35), והחלפתה בשורה של תקנות שעניינן: יצירת אבחנה בין מסמכים דיגיטליים החייבים בהנגשה, לפי אופיים ותאריך העלאתם לאתר; קביעת הנושא באחריות לביצוע התאמות לתכנים באתר שהופקו והוכנו על ידי גורם אחר שאינו נותן השירות; הנגשת אפליקציות ותכני וידיאו; פרסום הצהרת נגישות באתר ליידע את המשתמש בדבר אופן ההנגשה; ושורה של פטורים, כגון פטור מהתאמת תוכן כאשר השירות ניתן לפחות מ- 500 אנשים (תוך חיוב הנגשת התכנים על פי בקשה) ופטור מוחלט או זמני לנותן שירות לפי גובה המחזור השנתי שלו.
בתוך כך, התיקון קובע “הנחה” מעניינת לנותני שירות בביצוע החובות, לפיה מי שמפר את הוראות התקנה בנושא זה יהיה חשוף לסנקציות רק לאחר שקיבל התראה והזדמנות לבצע התאמות תוך זמן סביר (שלא יעלה על 60 ימים). זאת, בהתחשב בתדירות הגבוהה שבה מבוצעים שינויים לאתרי אינטרנט והסבירות שיהיו טעויות בתום לב. עולה מהדיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא התיקון כי הנחה זו הוגבלה ל-60 יום על מנת להבטיח כי ייעשה בה שימוש רק לביצוע התאמות נקודתיות, וכי היא לא תאפשר עקיפת החובות ודחיית התאמה של אתר שלם עד לקבלת התראה (שכן לא ניתן, לדברי גורמי המקצוע שהשתתפו בדיון, להנגיש אתר שלם בתוך 60 יום).
ככלל, התיקון משקף ניסיון מבורך להתחשב בנותני השירות היכן שאפשר, מבלי לוותר על היעד החשוב של הנגשה מרבית של השירותים הניתנים באינטרנט. התיקון גם תורם לוודאות משפטית בחידוד החובות והפטורים מחובה. יש לצפות כי שינויים אלה יטיבו לא רק עם נותני השירות אלא גם עם ציבור האנשים עם מוגבלות, שכן השינויים צפויים להגביר את מידת הציות לתקנות.