מאת: עו”ד שלי חזן
עת”מ 63659-07-17 קופי סנטר נ’ אוניברסיטת תל-אביב [ניתן ביום 11.10.2017]
סוגיות מרכזיות
הסתייגות מאישור ביטוח שלא נדרש בשלב הגשת הצעות במכרז.
הבחנה בין פגם מהותי וטכני בהצעה.
התערבות ביהמ”ש בשיקול דעת הרשות, במקרה זה ביחס לניקוד איכות ההצעה.
נושא העתירה
עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים במסגרתה נפסלה הצעת העותרת עקב אי עמידה בציון האיכות המינימלי של 75 נקודות. המדובר במכרז שפרסמה אוניברסיטת תל אביב לאספקת שירותי דפוס. העותרת נפסלה עקב אי עמידה בציון האיכות המינימלי (זכתה לניקוד של 73 נקודות כאשר נדרש ניקוד של 75 נקודות כדי לעבור את דרישת הסף) ופרשה שורה של טענות.
ביהמ”ש קבע כי נפלו פגמים של ממש באופן בו ניתן לעותרת ציון איכות בפרק העוסק בחוות דעת לקוחות:
אחד הבודקים העניק ציון גלובלי מבלי לפרט מהו הציון הקונקרטי שנתן לה בכל פרמטר – בית המשפט קבע כי– “לטעמי, מדובר בפגם של ממש, שכן דרך זו של הענקת ציון גלובלי מנעה מהוועדה את היכולת לקיים ביקורת עניינית על האופן בו ניקד ארנון את הצעתה של העותרת. כך גם סוכלה באופן דומה יכולתו של בית המשפט להעביר את דרך הניקוד תחת שבט ביקורתו“.
מתן ציון של 2 נקודות מתוך 7 למרות שהבודק ציין בפני ועדת המכרזים כי הממליצים אישרו שהפרמטר הרלוונטי התקיים. נוכח העובדה שלעותרת חסרו שתי נקודות בלבד על מנת לצלוח את ציון המעבר של 75 נקודות, הרי שכל גריעה בלתי מוצדקת או בלתי מוסברת מהציון הכולל שהוענק לה, עלולה להיות זו שהכריעה את הכף וגרמה לפסילת הצעתה.
מתן משקל רב לבודקים ביחס לטענות של הממליצים בעניין חוסר האמינות של העותרת – שיקול האמינות לא היווה פרמטר באמות המידה. ביחס לחוסר אמינות צוין על ידי ביהמ”ש כי לא בהכרח שהדבר חייב להיות פרמטר מובהק במכרז, שכן ממילא כאשר מדובר בענייני אמינות, בשונה למשל מענייני מחיר או טיב, ממילא לא יוכל משתתף במכרז לכלכל את צעדיו אם אך יידע שאמינותו תעמוד על הפרק, משום שמציע שאיננו אמין מלכתחילה, לא יוכל להפוך את עורו ולהיות אמין רק לצורך הגשת הצעתו. על כן, אי הגילוי לא פגע בעותרת, ומכל מקום, עניין האמינות של המציע יכול להיחשב כחלק מאמת המידה של חוות דעת לקוחות, אמת מידה שנקבעה מראש. ברם, וחרף הדברים האמורים, החשש הוא שמתן משקל לאמת מידה נסתרת, שאין לה ביטוי פורמלי במסמכי המכרז, עלול לפתוח פתח למניפולציות כאלה ואחרות, שתכליתן למנוע זכייה ממי שחברי וועדת המכרזים אינם חפצים ביקרו. בנוסף, הדבר עלול לעוות ולהשפיע על הציון הסובייקטיבי.
ההחלטה
החלטתה של וועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת מבוטלת. כך גם מבוטלת החלטתה של הוועדה בדבר זהותם של הזוכים במכרז. הוועדה תשוב ותדון בקביעת זהותם של הזוכים במכרז, לאחר שתפתח את הצעתה של העותרת.
סיכום
מפס”ד זה עולות מספר מסקנות מהותיות, כדלקמן:
יש חובה לפרט ולנמק את אופן החלוקה ומתן ניקוד איכות, הן על ידי ועדת המכרזים והן על ידי ועדות משנה ובדיקה מטעמה, שכן אחרת יטה בית המשפט להתערב בשיקול הדעת הרשות.
אין לכלול פרמטר נסתר, גם כזה המובנה בתוך התרשמות כגון “אמינותו” של מציע.
ביהמ”ש חיזק את הגישה המהותית, לפיה ככל שלא נפגע השוויון, ועדת המכרזים רשאית לרפא פגמים שנפלו בהצעות (במקרה זה : הן ביחס לאישור הביטוח, הן ביחס לאופן הגשת הצעת המחיר והן בשל אי צירוף אישורים דקלרטיביים).