מאת: עו”ד עודד בקרמן והמתמחה שבי ממו
עת”מ 10003-06-17 רמי לוי שיווק השקמה ואח’ נ’ הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות ואח’
בפני כב’ השופט עודד שחם, בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, 16 בנובמבר 2017.
תשתית עובדתית
עתירה שהוגשה על ידי חברת רמי לוי שיווק השקמה, מבעלות קניון מבשרת, אשר נמצא בסמוך לכביש 1, לביטול החלטת ועדת המשנה של הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות, אשר הורתה על ביצוע הסדרי תנועה זמניים במסגרת הוראות תת”ל 16, התכנית הלאומית לסלילת כביש 1 המשודרג וזאת לאחר שעתירה דומה לבג”ץ נדחתה לפני כחצי שנה מחמת קיומו של סעד חלופי – פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
העותרות טענו בעתירתן כי החלטת ועדת המשנה לביצוע הסדרי התנועה זמניים, אשר כללו בין היתר את הותרת הרמפה הקיימת על כנה, נוגדת את תכנית המע”ר (מרכז עסקים ראשי) של מבשרת ציון אשר שינתה לכאורה את הוראות תת”ל 16. עוד נטען כי נפלו פגמים בהליך אישור ההסדר הזמני וכן להסתמכות העותרת על הוראות תת”ל 16 אשר ככל שתבוצע במלואה תשפר את הנגישות לקניון.
תמצית ההכרעה + נקודות מרכזיות משמעותיות
בית המשפט לעניינים מנהליים הורה על דחיית העתירה. ביחס לטענת העותרות כי החלטת ועדת המשנה אינה תואמת את תת”ל 16, קבע בית המשפט כי ההחלטה נועדה לתת מענה תחבורתי מתאים, עד לביצוע תוכנית המע”ר, כך שבהיות ההחלטה זמנית, היא אינה סותרת את תת”ל 16, שאף לא קבעה לוחות זמנים קשיחים לביצועה וכללה הוראות המאפשרות שלביות בביצועה.
כמו כן, נדחתה טענת העותרות לפיה ייעוד הקרקע עליה מצויה הרמפה מושא העתירה, שונה במסגרת תכנית המע”ר, אשר מצויה במדרג תכנוני נמוך יותר מתת”ל 16. בית המשפט המחוזי קבע כי תכנית המע”ר נשענת על הפעולות הצפויות מכוח תת”ל 16, אשר מכוחה הותרו השימושים שהיו קיימים בפועל טרם אישור התכנית, וזאת עד לתפיסה בפועל של המקרקעין, שטרם בוצעה. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת ועדת המשנה מצויה במתחם הסבירות, בתחום שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות המוסמכות בעניין ביצוע תכניות, וכן משום שהחלטת ועדת המשנה צפויה לחסוך כפילות ובזבוז משאבים.
בשולי הדברים, דחה בית המשפט המחוזי את יתר טענות העותרות, בדבר שקילת שיקולים זרים, פגמים בהליך והסתמכות, תוך שציין כי לא ניתן לקבוע כי ההחלטה התקבלה בשל שיקולים זרים או פוליטיים כלשהם, ובמסמכים שהוצגו אין תמיכה בטענות בדבר שיקולים זרים או אי שמיעת העותרות בנפש חפצה.
עוד ציין בית המשפט כי ההחלטה מלמדת, בראיית המכלול, על שקילת אינטרס ציבורי, הנוגע לרווחת תושביה של מבשרת ציון בהיבט התחבורתי, אל מול האינטרס הפרטי של העותרות בסלילת הכביש. ביחס לטענת ההסתמכות שהעלו העותרות, קבע בית המשפט המחוזי כי טענה זו מעלה קושי, שכן התכנית המקורית של הקניון היא משנת 2004, שנים ארוכות טרם אושרו תת”ל 16 ותכנית המע”ר.
את המועצה המקומית מבשרת ציון, המשיבה 5 לעתירה, ייצגו עוה”ד שחר בן עמי, רותם ארביב-קופלניקוב ועודד בקרמן ממשרדנו.