הנוסחה לזכיה במכרזים

מאת: עו”ד סיוון ביבר

הבחירה בזוכה במכרז היא שיאו של התהליך המכרזי. כאשר מדובר במכרז שבו התחרות היא על המחיר בלבד, הבחירה בזוכה היא פשוטה באופן יחסי: בעל ההצעה הכשרה הזולה ביותר¹ יוכרז כזוכה. עם זאת, כאשר מדובר במכרזים מורכבים יותר, שבהם המזמין מעוניין לשקול גם את איכות ההצעה, מלאכת ניסוח כללי הזכיה הופכת למורכבת יותר.

ככלל, על מנסחי המכרז לקבוע שיטה לניקוד איכותה של ההצעה ושיטה לניקוד מחירה של ההצעה, ולאחר מכן לשקלל בין השתיים לפי המשקולות היחסיים שייקבעו לרכיב האיכות ולרכיב המחיר. ברשימה קצרה זו נתמקד בשיטה המקובלת לניקוד רכיב המחיר. הנוסחה לניקוד רכיב המחיר אשר קנתה לה שביתה במחוזותינו היא הנוסחה הבאה:

הבעיה הטמונה בנוסחה זו היא שהיא אינה מייצרת שונות מספיקה בין הצעות המחיר של המציעים השונים, ובכך היא יוצרת תמריץ שלילי למציעים להתחרות על המחיר. נדגים טענה זו באמצעות הדוגמא המספרית הבאה.

נניח כי מתפרסם מכרז לעבודות בינוי שעלותן, לפי האומדן, כ-50 מש”ח. שיטת הניקוד שנקבעה במסמכי המכרז מקצה 50 נקודות לרכיב האיכות ו-50 נקודות לרכיב המחיר. כעת נניח שמדובר בשוק תחרותי, ולכן ניתן לצפות כי הצעות המחיר שיתקבלו במכרז ינועו בין 40 מש”ח (ההצעה הזולה ביותר) לבין 50 מש”ח (ההצעה היקרה ביותר). במצב דברים זה, השימוש בנוסחת הניקוד שתוארה לעיל יעניק 50 נקודות להצעה הזולה ביותר ו-40 נקודות להצעה היקרה ביותר, ברכיב המחיר.

כלומר, ההפרש בין ההצעה הזולה ביותר להצעה היקרה ביותר, ברכיב המחיר, מסתכם ב-10 נקודות בלבד, כך שטווח הנקודות שבין 0 ל-40 ברכיב המחיר הופך למעשה לטווח מנוון. נמחיש טענה זו באמצעות התרשימים הבאים:

למה הדבר דומה? למכרז שבו רכיב המחיר מקבל 17 אחוזים (10/60) בעוד שרכיב האיכות מקבל 83 אחוזים (50/60). ויודגש, איננו מוצאים כל פסול במכרז שכזה, המקנה את הבכורה לרכיב האיכות, כאשר זו אכן כוונתו המקורית של עורך המכרז. הבעיה נוצרת כאשר עורך המכרז מבקש לתת משקל משמעותי לרכיב המחיר, למשל 50%, אך בפועל כללי המכרז נותנים משקל של 17% בלבד לרכיב המחיר, בשל טעות מתמטית.

התוצאה של טעויות מהסוג הזה היא ברורה. בעוד שבמכרז שבו רכיב המחיר הוא באמת 50%, למציעים קיים תמריץ גבוה לתת הנחות משמעותיות למזמין כדי לזכות במכרז; במכרז שבו רכיב המחיר הוא 17% בלבד המציעים יהיה מוכנים להסתכן במתן הצעת מחיר גבוהה, מתוך תקווה שהם יוכלו לזכות במכרז על אף המחיר הגבוה, ובכך לגרוף לכיסם רווח גדול יותר. אם כך, ניתן להעריך שהתוצאה של השימוש בנוסחה השגויה הנ”ל הוא אובדן של מיליוני שקלים לרשויות המדינה ולרשויות המקומיות מדי שנה.

את הבעיה שהוצגה לעיל ניתן לפתור בקלות, למשל באמצעות שימוש בנוסחה החלופית הבאה:

כאשר X הוא הצפי של המזמין להצעה הזולה ביותר (40 מש”ח בדוגמא הנ”ל) או ההצעה הכשרה הזולה ביותר, לפי הנמוך.

לבסוף נציין כי הטיעון שהוצג לעיל מהווה רק דוגמא אחת לכשלים שיכולים לנבוע מניסוח מכרזים ללא שימוש בכלי ניתוח כלכליים ומתמטיים. על כשלים אפשריים נוספים נרחיב באחד מהגיליונות הבאים של עלון מקוון זה.

¹ ברשימה זו נתמקד במכרזים שבהם המזמין מעוניין בהצעה הזולה ביותר, אך הטיעונים שיוצגו להלן חלים באותה מידה על מכרזים שבהם המזמין מעוניין בהצעה הגבוהה ביותר (למשל, מכרזים למכירת נכס של המזמין).