מאת: עו”ד איתן הברמן ועו”ד מישל נגר
ב-25 ביולי, לאחר המתנה ארוכה, בית הדין של הליכוד פרסם את פסק דינו בעתירה שהגשנו בדצמבר 2017, בעניין הפרת זכויות דמוקרטיות בסיסיות של חברים ומתפקדים למפלגה, בשל השתייכותם לקבוצה “הליכודניקים החדשים”. העתירה, שהוגשה בשם ח”כ והשר צחי הנגבי, ח”כ יהודה גליק, ו-18 וחברים ומתפקדים בליכוד. העתירה התייחסה לארבע פעולות שנקטה הליכוד כנגד חברים ומתפקדים בליכודניקים החדשים:
(1) הפסקת חברותם של חברי ליכוד בשל זיקתם לליכודניקים החדשים, מבלי לערוך להם שימוע מקדים;
(2) עיכוב כניסה למפלגה, למשך חודשים רבים, של מתפקדים שזוהו כשייכים לליכודניקים החדשים, מבלי ליידע אותם בדבר העיכוב ומבלי לערוך להם שימוע;
(3) הפסקת חברות של חברי ליכוד שנחשדו בהתפקדות כפולה, מבלי לערוך להם שימוע מקדים, מבלי להתחשב בראיות שהוצגו הסותרות את הטענות כנגדם, ובחלק מהמקרים, מבלי ליידע אותם בדבר ביטול חברותם;
(4) וחסימת ההתפקדות האינטרנטית למפלגה (כדרך להאט את כניסתם של חברי הקבוצה למפלגה).
בית הדין קיבל את רוב טענותינו וקבע שהמפלגה איננה רשאית להרחיק מהמפלגה חברים ומתפקדים מבלי לכבד את זכותם הבסיסית לשימוע מקדים, זכות שמקורה בכללי הצדק הטבעי:
“החלטה להפסיק את חברותו של אדם במפלגה היא החלטה כבדת משקל ובעלת השלכות על מערך זכויותיו וחובותיו של החבר. מי שמוצא מן המפלגה נשללת הזכות להשתתף בחיים הפוליטיים במסגרתה […] לפי כללי המשפט המינהלי, בטרם תקבל החלטה הפוגעת באזרח הרשות המנהלית חייבת לערוך שימוע למי שעלול להיפגע מהחלטתה. זהו כלל יסוד במשפט הציבורי הישראלי הנמצא בליבה של ההגינות המנהלית. כלל זה הוא חל וודאי גם על מפלגה ביחסיה עם חבריה. מפלגה המבקשת להוציא חבר משורותיה, חייבת ליתן לו הזדמנות להישמע תחילה.”
בית הדין הוסיף וקבע כי על המפלגה לערוך שימוע לחברים ולמתפקדים, “בלב פתוח ובנפש חפצה, תוך נכונות לשמוע את החבר ומבלי שמקבל ההחלטה יגבש את דעתו מראש”.
כמו כן, בית הדין הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין לשלול חברות במפלגה מנימוקים קיבוציים: “אי אפשר לדחות בקשות התפקדות בהליך קיבוצי אך על מסך החשד כי המבקשים להתפקד קשורים לקבוצה זו או אחרת.”
בית הדין החזיר לשורות המפלגה את החברים שהורחקו בשל השתייכותם לליכודניקים החדשים, וקבע כי לא ניתן יהיה להרחיקם מבלי לתת להם הזדמנות לשטוח את טענותיהם בפני גורם ניטרלי. בהקשר זה, בית הדין קבע כי היועץ המשפטי של המפלגה ומנהלת המפלגה (כולל המנכ”ל) לא ייערכו את השימועים בשל מעורבותם הקודמת בעניינים של העותרים.
כמו כן, בית הדין הורה למפלגה להחליט תוך 30 ימים האם לאשר את בקשות ההתפקדות שעוכבו, ובמקרה של סירוב, לתת לכל מתפקד הזדמנות להשמיע את טענותיו בטרם קבלת החלטה סופית לדחות את הבקשה.
בנוגע ל”חברים הכפולים” לכאורה, בית הדין קבע כי היה על המפלגה לתת הזדמנות למי שחשוד בחברות כפולה להביא ראיות לסתור, בטרם הרחקתו מהמפלגה. בית הדין קבע כי יהיה על המפלגה להודיע לכל מי שחשוד בחברות כפולה כי נשקלת אפשרות לבטל את חברותו, ולערוך לו שימוע – וזאת גם אם מדובר באלפי אנשים.