מאת: רון גוטמן
ב-21 באוגוסט 2018 דומה כי נפל דבר בביהמ”ש העליון בהחלטתו בערעור בעניין פרשת קרטל מדי המים, אשר יכונה לדורות פרשת קו המים של ההגבלים העסקיים, אשר קבע, בהמשך לתקופה ארוכה של החמרה בפסיקה ובאכיפה, כי עברייני הגבלים עסקיים, מכאן ואילך, ישבו “מאחורי סורג ובריח” את כל תקופת הריצוי.
עניינה של הפרשה בתיאומים שנערכו בין הנאשמים בתחום ייצור, התקנה, שיפוץ והסבה של מדי מים בין השנים 2004-2009, אשר נחשפו על ידי רשות ההגבלים העסקיים. כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי התמקד בתיאומים והסכמות בין הנאשמים לעניין הגשת הצעות במכרזים והליכים תחרותיים אחרים אשר פורסמו על ידי רשויות מקומיות, באופן שהוביל לחלוקת שוק, הן באמצעות תיאום מחירים והן באמצעות הבנות אחרות אשר הגבילו את התחרות בשוק. בית המשפט המחוזי הרשיע את כל הנאשמים וגזר את דינם לעונשי מאסר, כולל ריצוי בפועל (באופן שחלק מהתקופה לפחות הינה עם חלופת עבודות שירות), עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנסות ואיסור כהונה בנסיבות מסוימות. הצדדים בחרו לערעור לעליון על החלטת ביהמ”ש המחוזי.
ככלל, אוסר חוק ההגבלים העסקיים, תשמ”ח-1988 (“החוק“) על בני אדם להתקשר בהסדר אשר לפיו לפחות אחד הצדדים מגביל עצמו או צד ג’ באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בשוק. בנוסף, כאשר ההסדר הוא אופקי (בין מתחרים או מתחרים פוטנציאליים), נקבעו בחוק חזקות חלוטות (בלתי ניתנת להפרכה) לפיהן כל הסדר בין מתחרים הנוגע למחיר, רווח, חלוקת השוק, וכמות הנכסים או השירותים הוא הסדר כובל per-se.
עוד קובע החוק כי הפרה של האיסור היא עבירה פלילית שדינה מאסר שלוש שנים או קנס, ואם הייתה בנסיבות מחמירות, חמש שנות מאסר או קנס.
החוק מגדיר נסיבות מחמירות כנסיבות בהן עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות, בין השאר בשל חלקם של הנאשמים, התמשכות העבירה, הנזק שנגרם או שהיה צפוי להיגרם וטובת ההנאה שהפיקו הנאשמים.
ביהמ”ש העליון בפרשת מדי המים קבע כי “נקודת המוצא לענישה בתחום ההגבלים העסקיים חייבת להיות גישה מחמירה ברורה המתבטאת בהטלת עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח“, וכי “על מגמת ההחמרה של הענישה בעבירות הגבלים עסקיים להימשך בהדרגתיות ולא ב”קפיצות”, ואולם עליה להיות עקבית וברורה“, וזאת “כחלק ממגמת ההחמרה בענישה בעבירות הגבלים עסקיים, וכדי לחזק את המסר ההרתעתי הכרוך בריצוים של עונשי מאסר, ככלל, על עונש המאסר בפועל כולו להתבצע מאחורי סורג ובריח“. בהתייחס ל”נסיבות מחמירות” נקבע כי שיטתיות ואינטנסיביות הן אמות מידה חשובות לקביעה כי מדובר בהסדר כובל בנסיבות מחמירות, כלומר עצם החזרה על ביצוע העבירות, וההפיכה של העבירה להרגל, עשויות ליצור פגיעה בתחרות כשלעצמן.
בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה עקבית בענישה בעבירות לפי החוק, ואולם בית המשפט העליון בפסק הדין הלך צעד נוסף וכלל בהחלטתו פרק בדבר מדיניות הענישה הראויה בתחום ובכך קבע שמעתה ואילך רף הענישה יהיה, בהדרגה, יהיה באופן שעונש המאסר בפועל כולו יתבצע מאחורי סורג ובריח.