מאת: מונא נסאר, מתמחה
הכלל הוא שכל אדם המשתתף בשיחה רשאי, להקליט את השיחה בה הוא משתתף. השתתפות בשיחה כוללת את המדבר, או את מי שהשיחה מיועדת אליו. הדין הישראלי אינו אוסר במפורש על הקלטות שנעשות בלי ידיעת המוקלט, מאידך לכלל הזה ישנו סייג. הסייג של הכלל מצוי בחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 (להלן: “החוק להגנת הפרטיות”) שקבע בסעיף 1, “שלא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו”. משמע, עת שישנה פגיעה בפרטיות המוקלט, חל האיסור על ההקלטה.
כידוע, לא כל כך קל להגדיר את המושג פרטיות ולשם כך, החוק להגנת הפרטיות לא הגדיר במפורשות את המושג “פרטיות” ועל כן באיזון בין הכלל להקליט את השיחה כל עוד אתה חלק ממנה לבין הזכות לפרטיות, הינו תלוי מקרה, כך שכל מקרה ייבחן לגופו.
עולה מהאמור לעיל, כי אין תשובה יחידה וברורה על שאלת האם מותר להקליט בן אדם אחר המשתתף בשיחה ויש לבחון כל מקרה לגופו. עת ששאלת הקלטת בן אדם אחר עולה בעולם דיני עבודה, במסגרת יחסי עובד-המעסיק התשובה היא עוד יותר מסובכת וחלים עליה אף ויותר עקרונות, זאת מהסיבה, שעל חוזה עבודה יש להחיל דרישת תום לב מוגברת, מאחר ובשונה מחוזה רגיל מדובר ביחסים מתמשכים בדומה ליחסי משפחה או יחסי שותפות¹.
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, אנחנו עדים לאחרונה יותר לפרקטיקה שבה עובדים מקליטים את המעסיקים שלהם. הקלטות מהסוג הזה בדרך כלל מעלות לא מעט שאלות משפטיות, כגון הפגיעה בפרטיות המוקלט והאם זה נחשב להאזנת סתר שיכולה לעלות עד כדי עבירה פלילית. משמע, הפרקטיקה שבה עובדים מקליטים את מעסיקיהם, מעלה סימן שאלה לגבי זכותו של המעסיק להגן על פרטיותו וגם מבחינת יחסי העבודה, מול ההוכחה להתנהגות פסולה של המעסיק והזכות של העובד להתגונן ולהוכיח התנהגות זו באמצעות הקלטה (כגון: הטרדה מינית, אפליה, פגיעה בהתארגנות העובדים וכו’).
בנוסף לשאלות המשפטיות שהפרקטיקה מעלה ישנן לא מעט שאלות ערכיות, השופט רובינשטיין עמד על זה באמרת אגב בעניין בר”ש 4550/15 חיה שמואלי, כשקבע “ויחשוב כל אחד מאיתנו מה היה הוא חש אילו נודע לו שהוקלט על-ידי פלוני מחבריו לעבודה ללא ידיעתו”. אמרת האגב של השופט רובינשטיין הובילה לשורה של פסקי דין מאת בתי הדין לעבודה שיוצאים נגד כבילות ההקלטה.
עת שמדובר בעובד ציבור, הקלטת עובד למעסיקו הינה אסורה בתכלית האסור ואף מהווה עבירה משמעתית בהתאם לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963 וסעיף 40.2 לתקנון שירות המדינה (התקשי”ר). איסור בא לידי ביטוי, בפס”ד עש”מ 5246/99 אהרוני נ’ נציבות המדינה, שבו נקבע כי הקלטה של ועדת בוחנים במכרז, אינה הולמת עובדי מדינה, שכן עובד מדינה חב חובת הגינות כלפי שירות המדינה והקלטות עלולות לזרוע חוסר אמון בין העובדים, שבסופו של דבר עלול להשפיע על השירות שיינתן לציבור.
לסיכום, מותר להקליט שיחות רק אם המקליט משתתף בשיחה, אומנם גם האישור האמור, להקלטה לא מפחית ומייתר את חובתו של המקליט לא לפגוע בזכותו של המוקלט לפרטיות. בעולם דיני העבודה החובה מדובר אף בחובה מוגברת וקיים חשש כי הקלטה כאמור תפגע בחובתו של עובד לתום לב מוגבר ובגוף ציבורי יכול והקלטה תחשב עבירה משמעתית.
¹עקרון תום הלב במשפט העבודה, ספר ברנזון כרך שני