תיקון מס’ 116 לחוק התכנון והבניה – חיזוק משמעותי לאכיפת דיני התכנון והבניה
ביום 5.4.2017 התקבל בקריאה שנייה ושלישית תיקון מס’ 116 לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה-1965 (להלן גם: “הצעת החוק” או “התיקון”). הצעת החוק הינה הצעת חוק ממשלתית. החוק פורסם ברשומות ביום 25.4.17.
הצעת החוק מבוססת על המלצות צוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), לבחינת ההתמודדות עם עבירות תכנון ובניה וזיקתן לעבירות פלישה למקרקעי ציבור. דוח הצוות פורסם בינואר 2016, וכלל שורת המלצות שנועדו לשדרג את יכולת האכיפה של המדינה ושל הוועדות המקומיות לתכנון ובניה (להלן גם: “הוועדות המקומיות”). ביוני 2016, התקבלה החלטת ממשלה בנושא חיזוק אכיפת דיני התכנון והבניה, ובתוכה אימוץ המלצות הדוח, לצד הוראה למשרד המשפטים ולמשרד האוצר לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים, וכך גובשה הצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק, מצוין כי עבירות על חוק התכנון והבניה הן בין העבירות הנפוצות ביותר, והן מבוצעות בידי כל מגזרי האוכלוסייה ובכל שכבותיה, ויפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בפסק הדיון בע”פ 917/85 הוועדה המקומית גליל מזרחי נ’ אבו נימר מא(4) 29, אשר מצוטטים בדברי ההסבר:
“לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים וגם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרת הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בית המשפט”.
בדברי ההסבר מצוינים הגורמים שהובילו למצב האכיפה השורר כיום וגרמו לפגיעה קשה בהרתעה, ביניהם היעדר מידע זמין ועדכני על עבירות בנייה, אי-העמדה לדין, התמשכות ההליכים, ענישה מקלה, היעדר אכיפה ביחס לביצוע צווי ההריסה הכלולים בגזרי הדין ומשך הזמן הנדרש להוצאתם לפועל של פסקי הדין הכוללים צווי הריסה. התיקון מעדכן את הכלים המאפשרים סילוק של הבנייה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים, באמצעות טיוב הליך הוצאת צווים מנהליים ושיפוטיים, הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים בעצמן וכן באמצעות צמצום האפשרות להותיר בנייה בלתי חוקית ושימושים אסורים לפרקי זמן ארוכים.
לאור זאת, מבקשת הצעת החוק להבהיר את סמכויות היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה במשרד האוצר (להלן גם: “היחידה הארצית לאכיפה”) והפקחים מטעמה, לבצע פיקוח ואכיפה בכלל מרחבי התכנון בארץ, להעניק לה סמכות בקרה על עבודת האכיפה של הוועדות המקומיות, ובמקרים מסוימים אף סמכות להיכנס בנעלי ועדות מקומיות שאינן מבצעות אכיפה אפקטיבית. כמו כן, התיקון מטיל חובה על הוועדות המקומיות לבצע סקר עבירות בנייה ולדווח על פעילות האכיפה שלהן ליחידה הארצית לאכיפה.
התיקון מקנה בנוסף לרשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית ומסוגלת לנהל מערכת אכיפה יעילה, לקבל, אם תבקש זאת ובכפוף לבחינה מקצועית של יכולותיה, את סמכויות האכיפה של הוועדה המרחבית כדי לבצע אכיפה יעילה בתחומה.
נושא מרכזי נוסף שמסדיר התיקון נוגע לעדכון ההוראות העונשין והגברת הסנקציות שניתן להטיל על עבריינים, בעיקר בהחמרת הענישה ובתוך כך, החמרה ניכרת של הענישה הכלכלית. זאת, מן הטעם שרווח כלכלי גדול מופק לעיתים רבות מעבירות הבניה. לצורך כך, יוגדרו עבירות לפי חוק התכנון והבנייה כעבירות מינהליות, ותתאפשר הטלת קנסות גבוהים על מבצעי העבירות מבלי להידרש להליך פלילי.
בניגוד לעמדת עיריית גבעתיים: חברת איי.בי.סי תבצע פריסת רשת סיבים אופטיים בעיר לשיפור איכות ואספקת שירותי האינטרנט
ערר גב/5498/15 איי.בי.סי איזראל ברודבאנד קומפני (2013) נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים
בפני ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב, בפני כבוד היו”ר הילה סירוטה ליבנה, 18.5.2017.
תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), תשנ”ח-1998 מאפשרות פריסת סיבים אופטיים בצמידות לתשתית החשמל הקיימת של חברת החשמל, במטרה להוביל לשינוי מהותי באיכות ואספקת שירותי האינטרנט בפס רחב במדינת ישראל, וזאת תוך הליך רישוי קצר ופשוט מכח התקנות. למרות זאת, חברת איי.בי.סי, הידועה גם תחת שם המותג בו היא פועלת בשוק, Unlimited, נתקלה בגרירת רגליים ובסחבת ממושכת מצד עיריית גבעתיים, אשר סירבה לתת את ההרשאות הנחוצות לצורך פריסת הסיבים האופטיים בגבעתיים בצמידות לרשת החשמל העילית, ואף טענה כי במקרה זה אין זכות ערר שכן לא נעשה ניסיון להגיע להסכמה בין הצדדים.
וועדת הערר קבעה כי זכות הערר קיימת מקום בו הצדדים לא הסכימו על תיקון תכניות העבודה, כבעניין זה. עוד נקבע כי אין חשש כי העבודה המבוקשת עלולה לפגוע בחזות רחובות העיר גבעתיים, ולכן אין בנימוק זה להצדיק את סירובה של מהנדסת העיר להקמת רשת הסיבים האופטיים. וועדת הערר עמדה על כך שפרישת רשת הסיבים בערים הסמוכות תואמת באופן מדויק את רשת החשמל העילית ואינה מצריכה התקנת מתקנים חדשים כפי שטענה מהנדסת העיר.
ההחלטה צפויה להסיר חסמים משמעותיים בפעילות הפריסה של החברה ולאותת גם לעיריות נוספות על החשיבות של ביצוע מיזם הסיבים הלאומי, לצורך הגברת התחרות בדואופול התשתיות של בזק ו-HOT.
את חברת איי.בי.סי ייצגו בהליך עורכי הדין שחר בן עמי ורועי בראונר ממשרדנו.
עררים 8056/12, 133/16/48 אירו בילדינג יזמות מודרנית בע”מ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה
בפני ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, בפני כבוד היו”ר רונית אלפר, 30.4.2017.
תשתית עובדתית
העוררת בשני העררים, אירו בילדינג יזמות מודרנית בע”מ, חויבה בתשלום היטל השבחה בגין מימוש חלקי בדרך של היתר בניה במקרקעין שבידיה, וטענה לפטור מתשלום היטל השבחה בשל ההכרזה על העיר רמלה כשכונת שיוקם ולחלופין טענה ביחס לגובה ההיטל. ועדת הערר מינתה שמאי מייעץ לבחינת הטענות, שדחה את טענות העוררת. העוררת הגישה ערר נוסף, כנגד שומה מכרעת שניתנה בעקבות מימוש חלקי שני במקרקעין שבידיה. העוררת ביקשה לתקן את התכנית הרלוונטית בשל טעויות שנפלו בה.
תמצית ההכרעה + נקודות מרכזיות משמעותיות
בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, פטור מהיטל השבחה בשכונות שיקום יינתן כשהבנייה מתמקדת בשיפור ושיקום הקיים בתוך השכונה, ומטרותיו אינן כוללות עידוד בנייה חדשה בשכונות המוכרזות כשכונות שיקום.
השומה המייעצת שנערכה בעניין זה אומצה ע”י ועדת הערר, ונקבע כי לא נפלה בה כל טעות, בניגוד לטענת העוררת.
לא ניתן לתקן טעויות שנפלו בתכנית, אף אם מדובר בטעויות סופר בלבד, אלא בדרך של החזרת העניין למוסד התכנון שאישר את התכנית, ועל דרך של פרסומה מחדש.
את הוועדה המקומית ייצגו בהליך עורכי הדין רותם ארביב-קופלניקוב ורן דרוק ממשרדנו.
בגין שני העררים נפסקו לחובת העוררת הוצאות בסך 11,000 ₪!
במקום אולם כנסים: שוק אוכל חדש ייפתח בקאנטרי קרית אונו לאחר אישור הוועדה המקומית
עררים קא/6173/16, קא/6175/16, קא 6190/16 קרול נ’ הוועדה המקומית קרית אונו
בפני ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב, בפני כבוד היו”ר תמר עיני-ורדון, 23.5.2017.
שלושה עררים הוגשו כנגד החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אונו, לאשר בכפוף לדרישות ולתנאים היתר לשימוש חורג מאולם כנסים למסחר לצורך שוק איכרים ודוכני אוכל בשטח של כ-900 מ”ר, בקאנטרי קרית אונו. הטענות כנגד אישור הוועדה המקומית נגעו לפגמים בהליך אישור הבקשה, לשינוי ייעוד מקרקעין שיועדו לצרכי ציבור, לכך שלא הוצגה הצדקה תכנונית או צורך לשוק אוכל במקום, עצימות גבוהה של השימוש החורג (שימוש מסחרי שלא נלווה לשימוש של מועדון ספורט), היקף שימוש חורג משמעותי ושינוי אופי המתחם, וכן לפגיעה באחת מן העוררות (חברת חביב אחזקות בע”מ) שצפויה לפתוח סופרמרקט במתחם מסחרי סמוך, שבנייתו מתעכבת שנים רבות.
וועדת הערר פסקה כי לא נפלו פגמים באישור הבקשה או בפרסומה. עוד נפסק כי השימוש בשוק אוכל בשטח המיועד למועדון ספורט עבור שימוש של אולם כינוסים אינו משנה את אופי הסביבה הקרובה. וועדת הערר אף קבעה כי קיים צורך בשוק אוכל בשכונה – 15 שנים מאז אישור תכנית המרכז המסחרי, טרם הוגשה בקשה להיתר לצורך הקמתו (ולכן נדחות גם הטענות בדבר פגיעה כלכלית בבעלי המרכז המסחרי ובעלי הסופרמרקט המתוכנן). בנוסף ובמענה לטענות העוררים, נקבע כי שוק האוכל לא יגרום מפגעים לשכונת המגורים – הוא בעל כניסה נפרדת, חצר הפריקה והטעינה בחלקו האחורי, במיקום מרוחק ומסותר מבתי המגורים ומגרש החניה בקאנטרי יוכל לשמש את באי השוק.
בהתאם לכך, ניתן היתר לשימוש חורג לתקופה של שלוש שנים, שתהווה תקופת ניסיון לצורך קביעה של התכנון הסופי הראוי במקום, ובסיומה תיבחן השפעות השימוש.
את הוועדה המקומית קרית אונו ייצגו בהליך עוה”ד שחר בן עמי.