עריכה: עו”ד עדי הדר, גב’ אלינור דוד
בית המשפט המחוזי קיבל בחלקה עתירה מנהלית לביטול החלטת הועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל), לאשר תכנית מועדפת לדיור לבניית שכונת מגורים בסמוך לנמל אשדוד ולאזור התעשייה הקלה באשדוד, זאת לאור חוסר סבירות בקבלת ההחלטה. בית המשפט קבע כי הדיון בתכנית יוחזר לותמ”ל על מנת שתבחן מחדש את עמידת התכנית בקריטריונים הנדרשים, בעיקר לעניין השלכת פעילות בתחום חומרים מסוכנים על מתחם התכנית.
התשתית העובדתית בתמצית:
במסגרת החלטת ממשלה מיום 6.10.16 הוכרז מתחם פארק לכיש כמתחם מועדף לדיור. בעקבות זאת, הוגשה והופקדה תכנית לבניית שכונת מגורים בת כ-3,000 יח”ד, קריית ספורט, מבני עזר, תעסוקה ושימושים נוספים במתחם פארק לכיש, הסמוך לנמל אשדוד ולאזור התעשיה הקלה באשדוד. לתכנית הוגשו מספר התנגדויות אשר נשמעו בפני חוקר שמונה לעניין. הטענות התמקדו ברובן באי הסבירות בקידום התכנית, בטרם בוצע סקר סיכונים הנובעים לכאורה מהחומרים המסוכנים המצויים בנמל אשדוד. עוד נטען כי התכנית תטיל מגבלות ותפריע לפעילות הנמל ולפיתוחו. לאחר שמיעת ההתנגדויות החליט החוקר להמליץ על מתן תוקף לתכנית. בישיבת מליאת הותמ”ל הוחלט לאמץ את מסקנות החוקר ולתת לתכנית תוקף בתנאים, על אף שטרם הושלם סקר הסיכונים שעתיד היה להיות מוגש כשבועיים לאחר מכן.
לטענת העותרות (התאחדות התעשיינים, חברת נמלי ישראל וחברת נמל אשדוד), בין היתר, החלטת הותמ”ל ניתנה על יסוד תשתית עובדתית חסרה, שכן סקר סיכונים כאמור טרם הושלם.
לטענת המשיבות (הותמ”ל, רמ”י, עיריית אשדוד ואח’), ההחלטה התקבלה על יסוד תשתית עובדתית מלאה, לאחר שנערך איזון ראוי בין כלל השיקולים והועדה השתכנעה כי אין בהקמת השכונה כדי להטיל מגבלות על פעילות הנמל ביחס למצב הקודם, וכי התכנית עומדת בקריטריונים המקלים כפי שחלים על המצב הקיים.
כמו כן, נטען כי מדובר בתכנית בעלת חשיבות עליונה לעיר אשדוד ולפיתוחה, ולעניין סקר הסיכונים נטען כי נערכו בדיקות מקצועיות לבחינת כל המטרדים האפשריים ונמצא כי אין בסיס לחששות שהועלו.
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע כי אילו הייתה קיימת חוות דעת תכנונית שלמה וכוללת ביחס למקרקעין מושא התכנית, לא היה מקום לקבוע כי אי קבלת תסקיר השפעה על הסביבה נגוע בחוסר סבירות קיצוני. ואולם, לאור העובדה כי חוות הדעת התכנונית חסרה, הרי שבפני הותמ”ל לא עמדה תשתית עובדתית מלאה, ועל כן, לא נשקלו במלואם השיקולים הנוגעים להשפעה העתידית של הנמל על שטח התכנית, ובפרט הדרישות לעניין מרחקי הבטיחות על פי הקריטריונים העדכניים שנקבעו בחוזר מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה.
כמו כן, לאור ההיקף המשמעותי של התכנית והאוכלוסייה אליה מתייחסת, נקבע ש”לא ניתן להקל ראש ביישום הקריטריונים המיועדים לצמצם פגיעה בבריאות הציבור ולשמור על חיי אדם”. על כן הוחלט לקבל את העתירה באופן חלקי, ולהשיב את הסוגיה לדיון מחדש בותמ”ל.
חשיבותו של פסק הדין הינו החלטתו הדרמטית של בית המשפט להתערב בהחלטה תכנונית של הועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ”ל), פעם נוספת, ושוב לאור העדר נתונים מלאים בעת קבלת ההחלטה, היינו סקר הסיכונים (ראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעת”מ (ת”א) 68644-10-18 מרים חנה נוימן נ’ ועדה למתחמים מועדפים לדיור).
עת”מ (ב”ש) 33424-07-18 התאחדות התעשיינים בישראל ואח’ נ’ משרד האוצר ואח’
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.