עת”מ 37945-05-19 י. לרר (הנדסה) בע”מ נ’ מועצה אזורית מגידו
עריכה: עו”ד עדי הדר, שותף וראש תחום מיסוי מוניציפאלי במשרדנו 27.10.2019
התובעות הן חברות קבלניות הבונות מיזמים שונים בעיר בית שמש. הנתבעת, “מי שמש בע”מ”, היא תאגיד מים שהוקם על-פי חוק תאגידי מים וביוב תשס”א- 2001 לצורך מתן שירותי מים וביוב. בין השנים 2012-2014 חויבו התובעות בסכומים שונים בגין רכיב של “מכון טיהור” הנגבה כחלק מהיטל ביוב (בעבר רכיב זה היה נגבה כתשלום חד פעמי במסגרת ההיטל, ואילו בשנים האחרונות הוא מגולם באגרת ביוב חודשית המשולמת על-ידי הצרכנים באופן שוטף). לאחר תשלום ההיטל וקבלת היתר הבניה, הלינו התובעות על חיובן בהיטל ודרשו לקבל את כספן בחזרה. התובעות סורבו, והגישו תביעה לבית משפט השלום.
זה המקום להזכיר כי בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בהפעלת משק המים והביוב ישראל, המכונה “הרפורמה במשק המים והביוב”. רפורמה זו באה על רקע כשלים שהתגלו במערך הניהול והגבייה ברשויות השונות, ובתמצית היא ביקשה לקדם שני עקרונות בסיסיים: עקרון האחידות ועקרון העלות. בעוד שבעבר היו הרשויות המקומיות מנהלות את משק המים וקובעות כללים ותעריפים שונים בחוקי העזר, הרי שבשנים האחרונות מוקמים על-פי החוק תאגידי המים והביוב המנהלים את משק המים במקומן, וגובים בהתאם לתעריפים ארציים אחידים המפוקחים על-ידי רשות ממשלתית מוסמכת. ככלל, התעריפים נקבעים לפי העלויות ברכיבי התפעול, ההון האחזקה של התאגידים, ובתוספת רווח סביר ועלות מקורות. כשנחקק החוק העיקרי של הרפורמה, השיטה עצמה טרם נקבעה ונפרטה לפרוטות, ועל כן נקבעו הוראות מעבר והוראות שעה עד שיבחן המצב לאשורו לטובת תכנית ארצית יעילה.
היטל הביוב, נגבה עבור מספר רכיבים שונים כגון ביב מאסף וביב ציבורי. בין היתר קיים בו מרכיב של “מכון טיהור”, אשר כנגדו טענו במסגרת בתובענה זו. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בהשלכה של תיקון חקיקה על המצב ששרר בטרם התיקון. התובעות טענו שתיקון בחוק נועד רק להבהיר מצב שהיה קיים קודם לכן, ועל כן בטעות נוצר מצב של כפל חיוב. מנגד טען התאגיד, שעד לתיקון כלל לא הייתה סמכות לסטות מהתעריפים הקבועים בחוקי העזר, גם אם היה בהם משום כפל חיוב.
בפסק דין תקדימי הגיע בית המשפט למסקנה, שאמנם גביית רכיב מכון הטיהור נעשתה לכאורה בכפל, אין להורות על השבה מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן ההשבה במקרה זה לא תהיה צודקת כלפי יתר הצרכנים. אם התאגיד יחויב בהשבה לתובעות שהגישו את התביעה, לא יוכלו הצרכנים אחרים של התאגיד לתבוע השבה, משום שהתאגיד מחויב לכל היותר להשיב את שגבה ביתר פעם אחת בלבד. כך על פי בית המשפט, כאשר ברקע לא התפזר הערפל סביב טענה נוספת שעלתה בדיון, שלפיה הצרכנים כבר היטיבו את נזקן של חברות הבנייה התובעות, בכך ש”השיבו” להן את הפער כחלק מהמחיר ששילמו להן בעבור הדירות שרכשו.
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.