[ערר (ועדות ערר – תכנון ובנייה מרכז) 8005-02-19 פרג’י תמר ציפורה ואח’ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשל”צ (פורסם בנבו, 04.09.2019)]
עריכה: עו”ד אברהם יורקביץ, 17.11.19
בוועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז נדונה השאלה הבאה: מה הדין ומה ההשלכות במקרה בו חתמה הועדה המקומית הסכם לתשלום היטל השבחה מוסכם, הכולל תשלום היטל השבחה בגין תוכניות עתידיות שטרם אושרו.
בשנת 2003 נחתם הסכם גלובלי בין עיריית ראשון לציון לבין בעלים בחלקת מקרקעין (שפוצלה לאחר מכן) לתשלום היטל השבחה – במסגרתו לאחר משא ומתן הוכנה שומה מוסכמת, הקובעת תשלום היטל השבחה ע”ס 45,000$ לכל דונם ברוטו, סכום זה כלל את ההשבחה הנובעת בתוכניות בנות תוקף וכן היטל השבחה מתוכניות עתידיות שהיו מצויות בהליכי תכנון אך טרם פורסמו.
שנים לאחר מכן, הוצאה על ידי הועדה המקומית שומת השבחה – הכוללות אף את התוכניות העתידיות שאושרו בין חתימת ההסכם לבין מועד הוצאת השומה החדשה. העוררים העלו הטענה – כי מדובר בגביית היטל השבחה בגין תוכנית שכבר שולם בעדן היטל ההשבחה במסגרת ההסכם כאמור, וכי יש למנות שמאי מייעץ לבחינת השומה וקביעת התשלום בגין יתר התכניות בהתאם למצב קודם הכולל את התשלום המוסכם.
עמדת הועדה המקומית הייתה שלאחר תיקון 84 לחוק התכנון והבניה תשלום היטל השבחה מוסכם – בגין תוכנית עתידית אינו חוקי, ואף אם שולם היטל יש לראות בו כתשלום “סכום על חשבון” ההיטל העתידי ויש לקזזו מהחיוב הסטטוטורי בהיטל ההשבחה.
ועדת הערר קבלה את עמדת העוררים – וקבעה כי ימונה שמאי מייעץ, וקבעו הנחוהו כך: חרף העובדה שההסכם סוטה מהדין, ולאור העובדה שההסכם הוצג ואושר על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת תיק פשיטת רגל – ועדת הערר לא יכולה להתעלם מקיומו – יש לבחון את שווי המצב הקודם בהתאם לקיומו של הסכם חלוט לתשלום היטל השבחה מוסכם, בכדי להימנע מגביית היטל השבחה פעם נוספת עקב אישורן בפועל של זכויות הבניה שבגינן כבר שולם היטל ההשבחה בהסכם.
לפיכך קבעה ועדת הערר באופן אופרטיבי כי על השמאי המייעץ להצביע בשומות על זכויות הבניה הנובעות מהתוכניות שנכללו בהסכם וכבר שולם בעדן היטל השבחה, כך שלא יבוצע חיוב בכפל
החלטת ועדת הערר – ליתן תוקף להסכם תשלום היטל השבחה חרף קביעתה שהינו הסכם הסוטה מהדין, הינה החלטה בעלת משמעות רבה, “המכשירה את שרץ” – בדמות מתן תוקף להסכם נוגד חוק.
הכותב לא ייצג בתיק
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.