עריכה: עו”ד רותם ארביב קופלניקוב, עו”ד אברהם יורקביץ
כידוע, פניה לשמאי מכריע כחלק מהליך ההשגה על שומת היטל השבחה הינה פרקטיקה נהוגה ומקובלת בכל אימת שהצדדים חלוקים על גובה היטל ההשבחה, ולא על עצם החבות בהיטל ההשבחה. בהתאם לתוצאות השומה המכרעת רשאים הצדדים לערור לפני ועדת הערר – כאשר יצוין שהתערבות ועדת הערר בהחלטת שמאי מכריע הינה החריג לכלל (הכל בהתאם להלכת גלר).
כך היה במקרה דנן, הצדדים פנו ראשית להליך שמאות מכרעת, אשר לאחריה הגישה הנישומה ערר על קביעת השמאי המכריע. וועדת הערר קבעה כי השמאי המכריע למסור הבהרות לשומתו, עם זאת פעם ופעם נוספת – מסיבה שאינה ידועה לא מסר השמאי המכריע את ההבהרות המבוקשות.
משלא נמסרו ההבהרות קבעה ועדת הערר כי נפלה סתירה בשומה המכרעת וכן כי השמאי המכריע לא נימק חלק מקביעותיו השמאיות – ולכן הכריעה ועדת הערר באופן שהביא להפחתת ההשבחה בכ-50% מההשבחה שהוערכה בשומה המכרעת.
הועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב ערערה על קביעה זו לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור, וקבע כי החלטת ועדת הערר בטלה – והדיון בערר יוחזר אליה בשנית, וכי על ועדת הערר לפנות אל יו”ר מועצת השמאים בכדי שיאכוף את מסירת ההבהרות המבוקשות, ולחלופין שיו”ר יורה על מינוי שמאי מכריע אחר.
עיקרי החלטת בית-המשפט הנכבד:
לא היה מקום לזקוף לחובתה של הועדה המקומית את מחדליו של השמאי המכריע למסירת הבהרות – ולהכריע באופן שיקפח את הועדה המקומית, אלא היה עליה לפנות להכרעה מידתית יותר ופוגעת פחות (היות והיטל ההשבחה הופחת בכ-50%).
ועדת הערר איננה אמורה להשלים עם הימשכות הליכי הערר ללא הצדקה – אבל יש ליתן משקל לעקרון גביית מס אמת – לא ביתר אך גם לא בחוסר, ולכן יש לפעול להשלמת ההליך השמאי – שלא הושלם במקרה דנא – מאחר ולא נמסרו ההבהרות שנדרשו מהשמאי המכריע.
עמ”נ מינהליים ת”א 43181-11-18 ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב נ’ רחל צור (פורסם בנבו, 26.09.2019)
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.