עריכה: עו”ד רותם ארביב-קופלניקוב ועו”ד אברהם יורקביץ
בית המשפט המחוזי נדרש לשאלה מורכבת ומעניינת, והיא – האם רשות מקומית אשר הפקיעה מקרקעין, וברבות הימים זנחה את מטרת ההפקעה – רשאית לדרוש מן העותר תשלום היטל ההשבחה, בתוספת ריבית והצמדה כתנאי להשבת הקרקע?
במקרה זה, לאחר שהועדה המקומית פרסמה הודעות על הפקעת הקרקע – נוהל בינה ולבין הבעלים במקרקעין משא ומתן שבסופם נרכשה הקרקע, דבר ההפקעה פורסם בשנת 1993 והמקרקעין נרשמו על שם העירייה בשנת 1995.
בשלהי שנת 2017 הודיעה העירייה לבעלי הקרקע כי המטרה הציבורית שהצדיקה את הפקעת המקרקעין אינה קיימת עוד, והציע לו לרכוש את המקרקעין בחזרה בהתאם להוראות סעיף 195 לחוק התכנון והבניה, היינו השבת הכספים ששולמו לו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק. נוסף על כך דרשה העירייה את תשלום היטל ההשבחה בגין התוכניות המשביחות שפורסמו מיום ההפקעה ועד למועד התוכנית המשביחה האחרונה, אף הם בתוספת ריבית והצמדה.
כמובן, שבעל הקרקע טען כי אין לחייבו בתשלומי הפרשי הצמדה וריבית כתוספת לפיצויי ההפקעה (חיוב זה הגדיל את סך החוב מכ-53,000 לכ-244,000 ₪) וכי משעה שזנחה הרשות המקומית את מטרת ההפקעה היה עליה להשיב את המקרקעין לידיו, ולא רק לאחר שינוי הייעוד שבוצע.
עמדת הועדה המקומית הינה כך, כי יש לחייב את בעל המקרקעין בהשבת הסכומים שקיבל בתמורה למקרקעין וכן בתשלום היטל ההשבחה בתוספת ריבית והצמדה (ולא כסך נומינאלי) בכדי להביא את כסף לערכו הריאלי המועד ההשבה – ואם לא יעשה כן בעל המקרקעין יתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית. וכן כי אין לראות במשך הזמן בכדי “זניחת מטרת ההפקעה”.
בית המשפט הכריע כך:
משאושרה התוכנית המשנה את ייעוד המקרקעין – אין בידי בעל המקרקעין לשעבר לטעון לזניחת המטרה הציבורית, וכי היה עליו לעשות זאת בטרם שונה הייעוד, ומששונה היעוד יש לפנות לסעיף 195 לחוק התכנון והבניה.
בהתאם לסעיף 195, לבעל מקרקעין שמקרקעיו נרכשו בביצוע תוכנית ו/או הופקעו תמורת פיצויים יש זכות ראשונים לשוב ולרכוש את המקרקעין בכפוף להשבת מה שקיבל וכן תשלום ההשבחה במקרקעין.
באשר לריבית והצמדה – בית המשפט בחן פסיקה ענפה וקבע כי אין לרשות המקומית סמכות לחייב את בעל המקרקעין בריבית שאין בה בכדי לשמרו על ערכו הריאלי של הכסף, וזאת בניגוד להצמדה אשר אותה רשאית הרשות המקומית לדרוש.
עוד ציין בית המשפט כי היות והרכישה נעשתה תחת איום בהפקעה, והרשות המקומית היא שהשתהתה במימוש מטרות ההפקעה, ואילו רק לאחר 25 שנה חזרה והציעה לבעלים לשוב ולרכוש את המקרקעין – באופן שהגדיל בהיקף משמעותי את הריבית הנדרשת.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה, רשאית הרשות המקומית לדרוש את תשלום היטל ההשבחה בגין השבחת המקרקעין וכן את השבת התשלום שניתן על ידה – בתוספת הצמדה בלבד.
[עת”מ (מינהליים ת”א) 2070-08-18 יהודה קליינר נ’ ועדה מקומית לתכנון חולון (פורסם בנבו, 23.11.2019)]
הכותב לא ייצג בתיק
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.