ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה נדרשה לשני עררים אשר עניינם בשמת היטל השבחה שהוצאה על ידי הועדה המקומית לתכנון והבניה תל אביב, בגין אישור בקשה לשימוש חורג להפעלת חניון וזאת לתקופה שבין שנת 2010 לשנת 2017.
העוררות הגישו ערר היטל השבחה – הן על שיעור החיוב והן על עצם החיוב, ומשכך נדרשה ועדת הערר לשאלות הבאות:
העוררת טענו (לראשונה) כי כלל לא היה צורך באישור השימוש החורג – וכי השימוש שבוקש\נעשה תאם את ייעוד המקרקעין.
העוררות טענו כי לא ניתן לחייבן בהיטל השבחה בגין מתן אישור לשימוש חורג, אשר האחרון כבר בוצע – והאישור ניתן בדיעבד, עוד טענו כי החיוב בהיטל השבחה באופן רטרואקטיבי יפגע בעקרון ההסתמכות של העוררות.
ועדת הערר בחנה את השאלות וקבעה כך:
באשר לטענה בדבר היעדר צורך באישור הועדה לשימוש המבוקש במקרקעין – ככל והעוררות לא פנו להליך של ערר רישוי – הרי שוועדת הערר להיטל השבחה לא תידרש לטענה, ומעבר לכך – נקווה כי השימוש במקרקעין כחניון הינו שימוש ביניים עד לאישור התוכנית החדשה (המשנה את הייעוד) ומשכך נדרש אישור הועדה המקומית.
באשר לחיוב בהיטל ההשבחה ועדת הערר קיבלה את הערר בחלקו, כך שהיטל ההשבחה יחול רק על התקופה שלאחר שנת 2013 היות ולפי מועד זה לא עלה בידי הועדה המקומית להוכיח כי היה בדעתה לאשר את השימוש החורג.
עוד קבעה ועדת הערר כי היא דוחה את טענת העוררות – כי אין אפשרות ליתן אישור לשימוש חורג בדיעבד, וזאת על אף העובדה כי האישור לשימוש חורג אכן חל רק לאחר אישורו, אך ההתעשרות בפועל החלה במועד השימוש בפועל, ובמקרה זה עוד לפני קבלת האישור. לכן וועדת הערר קבעה כי יש לבחון את ההתעשרות בהתעלם מהשימוש הבלתי חוקי, דהיינו כאילו ניתן היתר מראש.
ועדת הערר נתנה דעתה להכרעה שניתנה זה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בעמ”נ (מינהליים י-ם) 37942-03-15 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים נ’ רות נקר (פורסם בנבו, 01.09.2019) (להלן: “עניין רות נקר”) אשר קבע כי אין לחייב בהיטל השבחה בדיעבד בגין מימוש זכויות בדרך של קבלת היתר בניה לא ניתן לראות במועד תחילת השימוש כאירוע מס אלא רק במועד הוצאת היתר הבניה בפועל.
ועדת הערר במקרה זה, אבחנה את המקרה שהובא בפניה ועמדה על כך, שאין רלוונטיות להכרעה שניתנה בפסק דין בעניין נקר – לחיוב בהיטל השבחה בגין מתן אישור לשימוש חורג, ובמקרה זה ניתן לחייב באופן רטרואקטיבי.
יש לציין שהכרעה זו הינה היישום הראשון של פסק הדין בעניין רות נקר, ואופן היישום המאבחנת את בין פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין רות נקר – לעניין הכשרת עבירות בניה לבין אישור שימוש חורג בדיעבד הלכה למעשה מאפשר את צמצום הקביעה שם, כך במקרים אחרים כגון זה, אכן תהיה אפשרות לחייב באופן רטרואקטיבי בהיטל השבחה.
[ערר (ועדות ערר – תכנון ובנייה תל אביב-יפו) 85131/16 אפרירם בע”מ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו (פורסם בנבו, 30.12.2019)]
הכותב לא ייצג בתיק
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ואינו מחייב של הנושא.