מאת: עו"ד דרור בן אבי
בחיי היומיום הפרט מושפע רבות מדברי חקיקה נרחבים כגון: חוקי יסוד וחקיקה הקשורה בזכויות היסוד של האדם. עם זאת, לעיתים חיינו מושפעים אף יותר ובאופן ישיר מהחלטות הרשות המנהלית כגון: קביעת חוזרי מנכ"ל והנחיות ממשלה שונות.
אך מה קורה כאשר הרשות המנהלית קובעת נהלים שהפרט מסתמך עליהם במשך שנים, וברגע נתון מחליטה לשנות נהלים אלו? זו מהותו של מאמר זה.
הסוגייה הרגישה בה עסק משרדנו הינה החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לשינוי נוהל שנועד להסדרת מעמדם של הורים שאינם יהודים לחיילים בודדים בצה"ל.
הרקע לדברים הינו החלטת ממשלה משנת 2004 (החלטה מס' 1830), לפיה נקבע כי חיילים בודדים אשר הוריהם, או אחד מהם, אינם יהודים, יורשו להגיש עבורם בקשה למעמד ארעי במדינת ישראל, וכעבור 5 שנים יהיו זכאים הורים אלו לקבלת אזרחות אם ירצו בכך.
בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין וההגירה קבעה את "נוהל מתן מעמד להורים לחייל/ים", המסדיר את הפרוצדורה להגשת בקשות על ידי חיילים בודדים למתן מעמד עבור הוריהם. בהתאם לנוהל, חייל בודד יהיה רשאי, לאחר תקופת שירות מסוימת, להגיש בקשה להסדר מעמד של הורהו, וזאת אף לאחר שחרורו מצה"ל. כך, שנים רבות מי ששירתו בצה"ל כחיילים בודדים ידעו כי מוקנית להם הזכות לבקש להסדיר את מעמדם של הוריהם במדינה.
ביום 31.12.2020, ללא כל התראה מוקדמת, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה לשנות את הנוהל באופן מידי כך שיחול על חיילים סדירים בלבד. על פני הדברים שינוי הנוהל צופה פני עתיד ואינו פוגע בחיילים בודדים המשרתים בצה"ל, אך בפועל, עבור חיילים בודדים משוחררים מדובר בשינוי רטרואקטיבי של הנוהל והזכויות אשר הוקנו להם מכוחו. הלכה למעשה, חיילים משוחררים רבים אשר שירתו בצה"ל כחיילים בודדים מצאו עצמם בין רגע בפני שוקת שבורה, לאחר שהזכות להתאחד עם הוריהם ניטלה מהם ברגע נתון.
בעקבות החלטה זו, הגיעה למשרדנו פנייה של חה"כ אלכס קושניר ומפלגת ישראל ביתנו, בשמם של חיילים משוחררים רבים אשר נפגעו קשות משינוי הנוהל, במטרה לנסות לגרום לרשות לחזור בה מהחלטתה זו.
תחילה, כמענה לפנייתו של חה"כ קושניר, טענו נציגי רשות האוכלוסין כי שינוי הנוהל תואם את החלטת הממשלה אשר קבעה כי יש להתיר לחיילים סדירים בלבד להגיש בקשות לפי הנוהל. לטענת נציגי הרשות, השימוש נועד למנוע שימוש לא ראוי שנעשה בנוהל בעבר.
לאור זה, הגשנו מכתב התראה לרשות האוכלוסין וההגירה בטרם הגשת עתירה לבג"ץ, בדרישה לביטול ההחלטה לשנות את הנוהל ולכל הפחות לקבוע תקופת מעבר סבירה אשר תאפשר לחיילים משוחררים להגיש את בקשותיהם טרם כניסת השינוי לתוקף.
במכתב ההתראה הצבענו על מספר כשלים בהחלטת הרשות לשנות הנוהל, ובין היתר:
שינוי הנוהל באופן פתאומי ורטרואקטיבי מהווה חוסר הגינות מנהלית של רשות האוכלוסין וההגירה כלפי חיילים משוחררים.
שינוי הנוהל מהווה פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של הפרט - חיילים בודדים משוחררים אשר הסתמכו על הנוהל.
החלטת רשות האוכלוסין אינה עומדת במבחני המידתיות, בין היתר מן הטעם שהנזק הנגרם משינוי הנוהל הינו גדול, בעוד התועלת ממנו אינה ידועה.
כמו כן, הצבענו על כך, שהחלטה זו אשר התקבלה לאחר פיזור הממשלה ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-24, לא ניתן לשלול לגביה את העובדה כי התקבלה משיקולים זרים, שהינם פוליטיים בעיקרם.
לשמחתם של חיילים משוחררים רבים, ביום 11.3.2021, התקבלה תשובתה של רשות האוכלוסין וההגירה לפיה הוחלט לקבוע תקופת מעבר של שנה לשינוי הנוהל, וכך למעשה השינוי יכנס לתוקפו רק בתחילת שנת 2022. משמעות הדבר הינה כי חיילים משוחררים רבים יוכלו לנצל את השנה הקרובה להגיש את בקשותיהם למתן מעמד עבור הוריהם, זכות אשר ניטלה מהם.
יש לומר כי טוב עשתה הרשות כאשר קבעה תקופת מעבר לעדכון הנוהל, שכן נהליה של הרשות לרוב אינם מקבלים כותרות בעיתונים ובחדשות, אך לעיתים יש בהם השפעה קריטית עבור הפרט. על הרשות להביא בחשבון השפעה זו בעת חקיקה ושינוי נהליה, ולאור הפגיעה הצפויה מהחלטותיה באזרחים.