עת"מ (באר שבע) 8636-05-23 לאה קוזמינסקי נ' מועצה מקומית עומר (פורסם בנבו, 6.2.2024)
האם הקמת פארק מתקני כושר (מתחם נינג'ה) מצריך מרשות מקומית קבלת היתר בנייה?
שאלה זו עלתה לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, בעקבות עתירה שהוגשה לאחר שהוקם פארק הכולל מתקני כושר ומתקנים אתגריים (מתקני "נינג'ה") ביישוב עומר, סמוך לביתם של העותרים, אשר לטענתם מהווה כמטרד עבורם.
לטענת העותרים, המועצה פעלה ללא היתרי בנייה וללא כל פטור מהיתר במועד ההקמה, וכי רק לאחר מעשה ניסתה המועצה להכשיר את חוקיות הקמת הפארק בוועדה המקומית. לשיטתם, עת שאישרה הוועדה המקומית, באופן רטרואקטיבי, את פרויקט הפארק כפטור מהיתר, פעלה הוועדה המקומית שלא כדין, ובייחוד לאור העובדה שלא הוצג כל נימוק לכך. עוד טענו העותרים, כי המועצה הפרה את חובת ההגינות המנהלית המוגברת המוטלת עליה, זמן שפניות רבות שהופנו כלפי המועצה, לא מצאו מענה מספק.
המשיבות טענו, בין היתר, כי הואיל ובשטח נשוא העתירה חלה תב"ע מפורטת שפורסמה כדין, ולפיה מדובר בשצ"פ שייעדו מתקני ספורט, בסמכותה ואף מחובתה של המועצה לקדם את הפרויקט בשטח שייעודו לכך. עוד טענו המשיבות, כי הקמת מתקני ספורט על ידי רשות מקומית אינה טעונה בהיתר בניה. אולם, ואף על פי כן, המועצה פעלה להוצאת היתר עצמי, כפי שפועלת בכל מתקני הספורט שבשטחה, וזאת על מנת להכליל את המתקנים באינוונטר הנכסים של המועצה. כמו כן, לשיטתן של המשיבות, מדובר בעתירת NIMBY (Not In My Back Yard) קלאסית. העתירה הוגשה שלא בידיים נקיות, שכן הטעם האמיתי העומד ביסודה של העתירה הינו חוסר הנוחות שהפארק מסב לעותרים, ולא משום דאגה לשלום הציבור.
באותו עניין קבע בית המשפט, כי מתקני הנינג'ה אינם עולים לכדי "בניין" כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המצריך הוצאת היתר בניה. עוד נקבע, כי בבואו של בית המשפט לבחון את סוגיית הצורך או היעדר הצורך בהיתר, נבחנת השאלה האם מדובר ב"הקמתו של בנין" כאמור בסעיף 145(3) לחוק התכנון והבנייה, . כמו כן, נקבע, כי הגדרתו של המונח "בנין" הינה הגדרה רחבה, אשר עשויה להשתנות בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו, ומשכך יש להפעיל את מבחן השכל הישר בבואנו לבחון הגדרה זו, בהתחשב בין היתר במראה הבנייה, ממדיה, חיבורה אל הקרקע, קביעות, מאסיביות ודרך השימוש בה.
בנוסף לדברים האמורים לעיל, עוד נקבע בפסק הדין, כי דרישת "היתר הבניה" העולה מסעיף 145 לחוק התכנון והבניה מטרתה פיקוח, אשר יבטיח הגנה על ביטחון הציבור ורכושו ובכך ימנע סיכון חיי אדם.
בנסיבות אלו, קבע בית משפט, כי מאחר שנדרש וניתן בפועל תו תקן לגבי מתקני הספורט בפארק, מומשה מטרת החוק וכן ניתן מענה לאינטרס הבטיחות. כמו כן, ציין בית המשפט, כי בהתאם ליישום מבחן השכל הישר בענייננו, המתקנים האמורים אינם מהווים "בנין", ומשאין עסקינן ב"בנין" הרי שאין חובה בקבלת היתר להקמת מתקני הפארק, ומכאן שהמועצה פעלה כדין בהקמתם.