מדובר בדרישת פיצויי הפקעה אשר הוגשה לוועדת הפיצויים לפי חוק כביש ארצי לישראל, תשנ"ה-1994, בגין הפקעתם של מקרקעין לצורך סלילתו של כביש 6, וזאת לאחר שפניית העוררת לחברת חוצה ישראל נדחתה בגין התיישנות.
במסגרת הערר, טענה העוררת, בעלת הזכויות במועד ביצוע ההפקעה, כי לא ידעה במועד ההפקעה על הפקעת המקרקעין, כי הודעת הפקעה לא נמסרה לה במועד, ועל כן, דרישתה לפיצוי טרם התיישנה.
ביום 1.5.2024 התקבל פסק דינה של ועדת הפיצויים אשר קיבלה את טענת חברת חוצה ישראל ודחתה את הערר בגין התיישנות.
במסגרת פסק דינה, קבעה ועדת הערר כי בהתאם לחוק ההתיישנות, ובהתאם להלכה אשר נקבעה בדנ"א 1595/06 עזבון ארידור נ' עיריית פתח תקווה (פורסם בנבו, 21.3.2013) תביעה לפסיקת פיצויי הפקעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מהמועד בו תפסה בפועל הרשות המפקיעה חזקה במקרקעין לכל המאוחר.
ועדת הפיצויים דחתה את טענת העוררת לפיה מועד תחילת תקופת ההתיישנות הינו 90 יום לאחר תפיסת החזקה, תוך שקבעה כי הוראת הדין אליה הפנתה העוררת עניינה במועד תשלום הפיצויים בניגוד למועד בו נולדת עילת התביעה.
באשר לטענת העוררת כי ראיות חברת חוצה ישראל עסקו בעבודות שבוצעו רק בחלקם של המקרקעין, קבעה ועדת הפיצויים כי די בכך שהרשות המפקיעה החלה בביצוע עבודות בחלק מהמקרקעין הכלולים בהודעת ההפקעה בכדי לומר כי תפסה חזקה בשטח ההפקעה כולו.
כמו כן, ועדת הפיצויים דחתה את טענת העוררת כי המשיבה לא הוכיחה באופן מספק כי תפסה את המקרקעין המופקעים במועד שנטען (למעלה מ-7 שנים טרם פניית העוררת לחברה). ועדת הפיצויים קיבלה את טענת החברה כי יומני העבודה אשר הוגשו ביחס לעבודות שבוצעו במקטע הכביש הרלוונטי מהווים רשומה מוסדית וכי האמור, בנוסף לראיות נוספות אשר הוגשו ע"י חוצה ישראל, תומכים בטענתה באשר למועד תפיסת החזקה.
בנוסף, עמדה ועדת הפיצויים על כך כי מחומר הראיות עלה באופן ברור כי במשך שנים רבות העוררת לא הביעה כל עניין במקרקעין שהיו בבעלותה, ובכלל זה בשטח ההפקעה, ואף לאחר שנודע לה אודות ההפקעה היא השתהתה פרק זמן ממושך נוסף קודם פנייתה לחברת חוצה ישראל. בהקשר זה קבעה ועדת הפיצויים כי העוררת, אשר מוחה עתה על הפגיעה בקניינה, פעלה בעצלתיים בכל הנוגע לשמירה עליו והיא אחראית, במידה רבה, לכך שחוצה ישראל נאלצת לנהל הגנתה ביחס להפקעה, שראשיתה לפני למעלה משבע שנים.
לאור האמור, דחתה ועדת הפיצויים את התביעה מחמת התיישנות וחייבה את העוררת בתשלום הוצאות חברת חוצה ישראל בסך 40,000 ₪.
חברת חוצה ישראל יוצגה בהליך ע"י עו"ד עודד בקרמן ועו"ד חן גרינבלט ממשרד עו"ד שרקון, בן עמי, אשר ושות'.
(ו"ע (שלום ת"א) 11884-07-21 מאה שבעים וחמש בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 01.05.2024) )