הבניה הירוקה בישראל מוסדרת בתקנות התכנון והבניה (תכן הבנייה) (בנייה בת קיימה) (להלן: "התקנות"), ומתנה את קבלתו של היתר בנייה בעמידה בסטנדרט בנייה ירוק. במרץ 2020 אושר ע"י עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה דאז, והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, אימוץ סטנדרט מחייב לתקנות אלו כפי שקבוע בתקן הבניה הירוקה הישראלי – ת"י 5281. התקן מורכב ממספר חלקים כאשר כל אחד מהם מתייחס לסוג מסוים של מבנה פרט לחלק 0 שמגדיר את הדרישות הכלליות לרבות חלות התקן, שיטת הניקוד והדירוג, שלבי הערכת המבנה ועוד. לצד התקן נכתב מדריך טכני שתפקידו לפרט ולהגדיר את אופן היישום של התקן בהתאם לדרישות.
התקנות קובעות רף שונה עבור כל מבנה בהתאם לגודלו וייעודו. הרף נקבע בהתאם לשיטת הכוכבים ונע בין דירוג של כוכב אחד (הרף המינימלי) לבין חמישה כוכבים. השגת כוכבים אלו מתבצעת על ידי גריפת נקודות כפי שמוגדרות בת"י 5281 אותן ניתן להשיג בתשעה פרמטרים שונים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. בכל אחד מהפרמטרים האלו נקבעו תנאי סף מחייבים לצד תנאים אופציונליים שמזכים בניקוד.
כמו כן, התקנות קובעות מספר שלבים שיש למלא על מנת לקבל את התואר הנכסף "בניין ירוק". השלב הראשון מתייחס להיבט התכנוני ודורש תכנון מוקפד של הבניין תוך שילוב של אלמנטים ירוקים כמו ניצול מיטבי של אנרגיה טבעית והטמעת טכנולוגיות ירוקות. כדי לעמוד בשלב זה, התכנון נדרש את אישורו על מכון התעדה. מכון זה מוודא שהתכנון עומד בסטנדרטים של התקנה ובהתאם מספק אישור שמהווה תנאי להגשת בקשה להיתר הבנייה.
לאחר קבלת ההיתר, הבנייה נדרשת להיעשות בהתאם לתכנון האדריכלי תוך ניהול אתר הבנייה עצמו בהתאם לסטנדרט ירוק. כך למשל, יידרש הקבלן למיין פסולת ולמחזרה, לעשות שימוש חוזר בחומרי גלם ולהפחית את השימוש בחומרים מסוכנים. תהליך הבנייה מפוקח על ידי מכון ההתעדה ותפקודו של הקבלן בניהול אתר הבנייה משוכלל באשר לעמידה בסטנדרט. לבסוף, לאחר השלמת בנייתו של המבנה, נדרש הקבלן לקבל את אישורו של מכון ההתעדה כראייה לכך שהמבנה נבנה בהתאם לתכנון הירוק וניהול האתר היה תקין. ככל שקיבל אישור זה יוכל להגיש בקשה לאישור אכלוס והבניין יקבל את התואר "מבנה ירוק".
בהתאם למחקרים שנערכו בנושא, עלות הבניה הירוקה גבוהה יותר בהשוואה לעלות הבנייה הקונבנציונאלית, ונמצאה התייקרות של 1.1-5.1% בעלות של בניית מבני מגורים ובנייני משרדים. אמנם, מחירי הדיור בישראל גבוהים עוד בטרם התווספות עלייה זו, אולם ניתן ללמוד כי בתווך הארוך, השימוש המופחת במשאבים בזכות הבנייה הירוקה, מביאה לחיסכון בהוצאות החודשיות עבור תפעול ושימוש במבנה.
בנוסף, מבחינה גלובאלית, השימוש בבנייה הירוקה מצמצם את פליטת גזי החממה שאחראיים, בין היתר, לעליית טמפרטורת כדור הארץ. מחקר שנערך על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים באו"ם (IPCC) ונסקר על ידי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, העריך שמכלל הסקטורים שמשפיעים על פליטת גזי החממה העולמיים, לבנייה הירוקה ניתן לייחס את ההפחתה הגדולה ביותר בפליטת הגזים. הפחתה זו נוצרת באמצעות חיסכון באנרגיה עבור הקמת המבנה והשימוש בו. כך למשל, מחליפה הבניה הירוקה חלק מהשימוש במלט שייצורו בלבד אחראי לפליטה של כ-5% מסך גזי החממה הגלובליים, בחומרים אחרים המבוססים עץ להם פליטה נמוכה משמעותית.
לסיכום, לבנייה הירוקה ולתקן הישראלי בפרט, ישנן השלכות כלכליות על ענף הבנייה ביצירת התייקרות של הליך הבנייה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהיתרונות הרבים לרבות החיסכון הכלכלי בתווך הארוך, צמצום השימוש במשאבים וההשפעות הסביבתיות רחבות ההיקף. אין ספק, שלאור המגמה הגוברת בעולם סביב השיח אודות איכות הסביבה, זהו עתידו של עולם הבנייה.