תיקוני חקיקה משמעותיים בתחום התכנון והבנייה

בשבוע החולף נכנסו לתוקף שני תיקוני חקיקה משמעותיים בתחום התכנון והבנייה, המהווים שינוי חשוב בהליכי הרישוי ובהליך הוצאת שומות היטלי השבחה.  

הראשון מבין התיקונים מאפשר לאדריכלים מוסמכים לפעול כמורשי היתר, ובכך מעביר סמכויות רישוי מוועדות תכנון מקומיות אל האדריכלים עצמם, דבר שצפוי לייעל את תהליכי הוצאת היתרי הבנייה.

התיקון השני נוגע להליך להגעה לשומת היטל השבחה מוסכמת, ומאפשר לחייבים בהיטל השבחה לערער על גובה החיוב בגין שומות עד סכום של 90,000 ש"ח, בפני שמאי הועדה המקומית. מטרת התיקון הינו להקל על בעלי הנכסים, וכן ולהאיץ ולהוזיל את הליך השומה והערעור.

שני התיקונים מצביעים על כוונה ברורה של המחוקק לשפר את היעילות, השקיפות והגמישות בתהליכים הרגולטוריים בתחום הבנייה. להלן הסבר קצר לגבי התיקונים:

במסגרת תיקון מס' 157 לחוק התכנון והבניה, נוסף סעיף 14(ב1) לתוספת השלישית לחוק, שעניינו שומות היטל השבחה אשר יוצאו על ידי שמאי הועדות המקומיות, החל ממועד התיקון, ואשר סכומן אינו עולה על 90,000 ₪.

במקרים אלה, נישומים אשר אינם חולקים על עצם החיוב, אלא על גובה השומה בלבד, רשאים לפנות, תוך 45 יום מיום קבלת השומה, לוועדה המקומית, ולבקש כי שמאי הועדה ישוב ויבחן את סכום החיוב. הפניה תלווה בשומה נגדית מטעם הנישום. 

שמאי הועדה המקומית יבחן את הפניה תוך 14 יום מיום קבלת הפניה, ורשאי הוא להעביר לנישום שומה מתוקנת.

הנישום יודיע, תוך 21 יום מיום קבלת השומה המתוקנת, האם הוא מסכים לשומה המתוקנת. ככל שקיימת הסכמה- תועבר השומה המוסכמת לבדיקת השמאי הממשלתי הראשי, אשר רשאי, תוך פרק זמן של 21 ימים נוספים, לאשר או לדחות את השומה המוסכמת.

בהעדר הסכמה מצד הנישום לשומה המתוקנת ו/או במקרים בהם השומה המוסכמת נדחית על ידי השמאי הממשלתי הראשי, לנישום תעמוד הזכות לפנות לאחד מסלולי הערר הקבועים בחוק (הגשת ערר לוועדת הערר או בקשה למנות שמאי מכריע, לפי הענין). 

עוד נקבע, כי על הועדה המקומית לפרסם את השומות המוסכמות באתר האינטרנט שלה.

במסגרת תיקון מספר 134 לחוק התכנון והבניה נוסף פרק ה'4 שעניינו "רישוי באמצעות מורשה להיתר". המדובר במסלול רישוי חדש באמצעות "מורשה להיתר". במסגרת זו, תהליך הרישוי הופך ליעיל ומהיר יותר על ידי העברת חלק מהסמכויות והאחריות מרשויות הרישוי למורשה להיתר – אדריכל מוסמך שזכאי לפעול על פי התקנות החדשות.

התיקון חל על האדריכלים הרשומים בפנקס המורשים להיתר בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, אשר עומדים בכל הדרישות שנקבעו בחוק. האדריכל יטפל בהוצאת היתרי בניה בגין הקמת מבנים ותוספות למבנים קיימים העונים על הקריטריונים המוגדרים  בחוק.

האדריכל המורשה להיתר יהיה מוסמך לטפל בהוצאות היתרי בניה, ולבצע את התהליך כולו עד למתן תעודת הגמר, וזאת לאחר קבלת מידע למורשה להיתר.

סמכותו של המורשה להיתר מוגבלת לבקשות המנויות בסעיף 158מח(2), ושעניינן, בין היתר, הקמה/ תוספות לבניינים המיועדים לפחות ב-80% משטחם למגורים, לבניינים למגורים עד 2 קומות, ו- 5 יח"ד, ולמבני ציבור מסויימים.

החוק מסייג את סמכותו של מורשה להיתר לבקשות שאינן כוללות הקלות או שימוש חורג, אינן חלות על מבני לשימור, ולבקשות שאינן דורשות אישור של מוסד תכנון שאינו רשות רישוי. בנוסף, בטרם כניסה למסלול רישוי זה נדרשת הסכמה מראש של כלל בעלי הנכס.

מטרת התיקון לפשט ולייעל את הליך הרישוי בישראל, למנוע בירוקרטיה מיותרת ולהאיץ את תהליכי הבנייה כאשר הוצאת היתרי בנייה יהיו לא רק בידי הוועדות המקומית לתכנון ולבניה, כאשר המורשה להיתר מקבל את מרבית סמכויותיה של רשות הרישוי בשלבי הרישוי והביצוע.

יצויין, שעד לחודש נובמבר 2024 תחולת ההוראות היתה וולונטרי. מהיום מדובר במסלול אשר יחול בכל הרשויות בארץ ואינו מותנה בשיקול דעתן של הועדה המקומיות.