בטור דעה במעריב מסביר עו״ד אילן שרקון, שותף־מייסד בפירמת CBA, כי הבירוקרטיה התכנונית בישראל אינה כשל ניהולי מקרי, אלא כלי שליטה מודע שבאמצעותו הממשלה שומרת על ריכוזיות ועל שליטה עקיפה באזרחים. לדבריו, אף שהליכי התכנון אמורים להיות מהירים, שקופים ודמוקרטיים, בפועל הם מסורבלים, איטיים ונטולי ודאות, מה שמעכב את היצע הדיור ותורם ישירות לעליית המחירים.
שרקון מזכיר כי כבר בדו"ח טרכטנברג הועלו הצעות לרפורמות, אך המדינה לא יישמה אותן ולא הפחיתה את העומס הבירוקרטי. הוא מצביע על כך שמערכת התכנון הישראלית ״יונקת״ ממסורת בריטית וצביון ריכוזי שמעדיף את האינטרס הציבורי על פני הקניין הפרטי, ומדגיש כי גם תיקונים שנעשו, כמו תיקון 101 לחוק, היו קוסמטיים בלבד.
לדבריו, לממשלה אין אינטרס אמיתי לפשט את ההליכים, שכן באמצעותם היא שולטת במשאב הקרקע ובאזרחים עצמם. הוא קורא לצמצום דרמטי של שיקול הדעת של מוסדות התכנון, לקביעת הליכים פשוטים, מהירים ובעלי ודאות משפטית, ולפיקוח הדוק של בתי המשפט המנהליים. אחרת, הוא מזהיר, מחירי הדיור ימשיכו לטפס ולא תתרחש הקלה אמיתית בשוק הנדל״ן.
