בניין בן ארבע קומות ברחוב יפו 44 קרס בערב פסח,
ב-2018 והוביל לפינוי התושבים גם מבניינים סמוכים
הבניין הוגדר כמסוכן על ידי העירייה ובעליו תיקנו את
הליקויים שהיא דרשה. ואולם, קריסתו כעת מעלה שאלות
האירוע הפתאומי של קריסת בניין ברחוב יפו 44 הסמוך לשוק לוינסקי
בתל אביב בערב ליל הסדר, התערבב באירועי המלחמה. גבר ואישה
נפגעו במקום באורח בינוני. לפיקוד העורף, שחיפש רסיסי טילים
בסביבת הפגיעה הצפופה, נדרשו כמה שעות להצהיר כי האירוע אינו
קשור למלחמה אלא לקריסה ספונטנית של בניין רעוע וישן. כמה
משפחות בודדות אף פונו לבתי מלון, עד שהובן כי האחריות לאירוע
מוטלת על בעלי הדירות, שאמורים לדאוג לתקינות המבנה.
לפי רשימת העירייה של מבנים מסוכנים בתחומי תל אביב יפו וגם על
פי דו"ח מבקר המדינה ל 2022- שיצא בעקבות קריסת בניין המגורים
ברחוב קראוזה בחולון, יותר מ 600- בניינים בתל אביב מוגדרים כמסוכנים.
בשונה ממבני ציבור, מצבם הפיזי של בנייני מגורים פרטיים הוא באחריות בעלי הדירות.
לפי חוק עזר עירוני מבנים מסוכנים, אלה אמורים להגיב להרעה במצב הפיזי של הבניין
באמצעות ביצוע עבודות להסרת הליקויים בו ובתשתיות שלו, ולממן זאת בעצמם.
ב 2018- הבניין הוגדר כמסוכן על ידי העירייה, אך בעליו תיקנו את
הליקויים שהיא דרשה. ואולם, קריסתו כעת מעלה שאלות - למרות
העובדה שבנייני מגורים בתל אביב נבדקים מעת לעת על ידי צוות
ההנדסה בעירייה, הן בשל פניות של תושבים והן בסיורים יזומים
שמבצעים גורמי העירייה. פעמים רבות מגיעות סוגיות הטיפול
בליקויים לסכסוך בין בעלי הדירות - שחלקם מעוניינים בטיפול וחלקם
לא, בעיקר מסיבות כלכליות.
מיקום הבניין שקרס הוא מורכב, מאחר שזו פינה צפופה שהנגישות
אליה מוגבלת, וצדו המזרחי של הבניין גובל בעוד שלושה בניינים
שפונו כיוון שהיה צריך לגדר שטח נרחב ולמנוע גישה לבניינים
שכרגע מצויים בסכנה כל עוד הבניין שקרס לא נהרס. בגלל מורכבות
התנאים בשטח נדרשת מיומנות בהריסת הבניין, ולכן היא תבוצע
בשיתוף הצבא. רק אחרי שהבניין ייהרס ניתן יהיה לקבוע אם אפשר
לחזור לבניינים שפונו.
"ידענו שאנחנו חיים בבניינים מסוכנים"
נוכח קריסת המבנה, פונו גם בניינים סמוכים ברחוב מרחביה 6-4-2
מחשש כי גם הם מסוכנים.
"מזל שהיה ערב חג ולהרבה דיירים היו תוכניות להגיע בערב לבני
משפחה, כך שהיה להם איפה לישון באותו לילה", מספרת מור לב,
דיירת בבניין ברחוב מרחביה. "לי לא היה איפה לישון, ישבתי כל
הלילה על ספסל עם הכלבים שלי. בעלת הדירה שלי גרה בחו"ל, ולמי
שמטפל לה בדירה לא היו ממש תשובות. אפילו להיכנס לקחת את
הדברים שלנו מהבניין לא נתנו. יש כל מיני גרסאות - אם הבניין קרס
בגלל פגיעות של טילים באזור, או בגלל סיבות אחרות. בכל מקרה היה
עדיף שטיל יפגע לנו בבניין ושהוא לא היה קורס סתם כי הוא ישן. אז
היו מכירים בנו ועוזרים לנו, לא משאירים אותנו להיזרק ברחוב".
דנה קציר, שמתגוררת גם היא בבניין ברחוב מרחביה שפונה, מספרת:
"כרגע אנחנו מחכים שייתנו לנו לאסוף את הציוד שלנו מהדירות.
התבשרנו שכשדיירי הבניין שקרס קיבלו אישור להיכנס לדירות הם
גילו שבזזו להם כל מה שיקר ערך. ידענו שאנחנו חיים בבניינים
מסוכנים, ועכשיו כשאני מחפשת דירה אחרת בפלורנטין אני לא
משלה את עצמי. אם אני רוצה לגור בבניין בטוח, אני צריכה לשלם
הרבה כסף, ובניין בטוח זה לא סטנדרט בתל אביב".
"צריכים להחמיר את האכיפה"
סגנית ראש עיריית תל אביב, ציפי ברנד, קיבלה פניות מדיירים שפונו
מדירותיהם ומספרת כי "היה בלבול גדול בהתחלה בגלל המלחמה.
הבניין קרס שעה וחצי אחרי שהיו אזעקות והתרעות על ירי טילים
ונפילות. כוחות ומהנדסים של פיקוד העורף היו בשטח וחיפשו
רסיסים של טילים, אך משלא נמצאו הובן שלאירוע אין קשר למלחמה,
והוא אירוע חירום אזרחי לכל דבר. בשטח הוקם חפ"ק עירוני לפי
הנהלים. היו מהנדסים וגורמי קהילה וביטחון שנתנו מענה לתושבים
בכל משך החג".
באשר ליכולתם של התושבים למזער סיכונים, אומרת ברנד כי "שוכרי
דירות צריכים להבין שהאחריות על פי חוק לתקינות הבניין היא של
בעלי הדירות, ולכן חשוב לדרוש בחוזי שכירות מהמשכיר להצהיר
שמצב הבניין תקין והוא אינו מוגדר כמסוכן. כל אחד יכול גם להסתכל
בתיק הבניין שבו נמצאת הדירה שהוא שוכר או קונה (הנמצא באתר
העירייה; ש"צ) , ולבדוק אם על הבניין הוצא צו בניין מסוכן. על אף
שהבניין שקרס לא הוגדר ככזה, עדיין זוהי הדרך המומלצת שעומדת
לרשות הציבור.
"מאחר שיש מאות בניינים בתל אביב שבעליהם לא ממהרים לבצע
את התיקונים הנדרשים, אני חושבת שאנחנו כעירייה צריכים גם
להחמיר את האכיפה מול אותם בעלים, ויש בהחלט מקום להידרש
לכך, בדיוק כמו שצריך להחמיר אכיפה כלפי בעלי בניינים שמונעים
גישה למקלטים או מזניחים מקלטים בבניינים, כאלו שנועדו לשרת
את הציבור. אנחנו נתקלים בזה לצערי לא מעט כיום בשעת חירום".
כך או כך, אי־טיפול בליקויים הנדסיים בבניין הוא עבירה על החוק,
ובמקרים רבים הותרת המצב על כנו תביא למכתב התראה מעיריית
תל אביב, על כך שהבניין נבדק על ידי מהנדס והוכרז כמסוכן.
במכתבים מציינת העירייה כי על בעלי הדירות לבצע עבודות להסרת
המסוכנות של הבניין, ואי־ביצוען יביא להגשת כתב אישום ולביצוע
העבודות על ידי העירייה - שתחייב בהן את בעלי הדירות.
עו"ד ד"ר אילן שרקון, שותף מייסד במשרד שרקון בן עמי אשר ושות'
המתמחה בנדל"ן, נתקל בתופעה ומסביר כי במצב קיצוני של קריסת
בניין או פינוי מבניין מסוכן, ייתכן שיש לשוכרים עילת תביעה נגד בעלי
הדירות, אם לא שעו להתראות ששלחה העירייה. "האחריות לתחזוקת
הבניין היא כמובן באחריות בעלי הדירות, בטח ובטח אם קיבלו
התראות על כך. עלות התיקונים אמורה לחול עליהם - אלא אם כן יש
מאחוריהם ביטוח מבנה. השוכרים בלית ברירה חייבים להתפנות
מהבניין, ובסיטואציה כזו קמה להם עילת תביעה כנגד בעלי הדירות
על הנזק שנגרם לרכוש ועל עוגמת הנפש שנגרמה להם".
בעיריית תל אביב מסבירים כי בניין מוכרז כמסוכן לאחר בדיקה
ויזואלית והמלצה של מהנדס מוסמך מטעם העירייה לרמת מסוכנותו
לדיירים, לציבור ולנכסים הסמוכים. באתר העירייה מצורף דף המפרט
שלוש קטגוריות של רמת סכנה, בהתאם לחוק העזר העירוני.
מהעירייה נמסר כי "היחידה למבנים מסוכנים מבצעת ביקורות
במבנים ברחבי העיר על מנת לתת חוות דעת על מצבם הנתון של
מבנים ורמת הסיכון שלהם לדיירים, לציבור ולנכסים הסמוכים. כל
הפניות לעיריית תל אביב־יפו מטופלות על ידי צוות המהנדסים המיומן
של העירייה, וברגע שיש חשד כי מבנה מהווה סכנה לדיירים, לציבור,
או לנכסים הצמודים, שולחת העירייה דרישה לבעלים לתיקון הליקויים
או לחיזוק המבנה.
"העירייה מפרסמת כל חודש בחודשו רשימה של בניינים שמוכרזים
כמסוכנים לפי חוק באתר העירוני. לגבי צווי מבנים מסוכנים לפי סעיף 7 לחוק –
זוהי סכנה מיידית, הצו מיועד לעירייה, שמבצעת את עבודות
ההריסה, תמיכה או כל עבודה אחרת למניעת סכנה מיידית בעצמה,
ולאחר מכן גובה את הוצאות הביצוע מבעלי הנכס".
עוד הוסיפו בעירייה, כי רשימה מתעדכנת עם בניינים שהוכרזו
מסוכנים בחודש שעבר תפורסם בתחילת חודש הבא.