תביעת עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" נגד מועצה אזורית דרום השרון נדחתה במלואה תוך השתת הוצאות משפט. המועצה יוצגה בהליך על ידי עוה"ד דור יורוביץ נווה ועוה"ד רעות יצחק ממשרדנו.
בחודש ספטמבר 2023, הוגשה תביעה מטעם עמותת "אבן ישראל לחינוך יהודי" נגד מועצה אזורית דרום השרון בגין סירובה של המועצה לאפשר קיום של כנס בתחומה אשר נועד לעסוק בתכנים ביקורתיים וחריפים כלפי קהילת הלהט"ב ולכלול מרצים המזוהים עם עמדות פומביות נגד קהילת הלהט"ב. יוזכר, כי עם הגשת התביעה הגישה העמותה גם בקשה לצו עשה זמני, במסגרתו התבקש בית המשפט להורות למועצה לאפשר את קיום הכנס במועדו. בקשה זו נדחתה כבר בשלב המקדמי.
בהליך העיקרי, טענה התובעת כי ביטול ההתקשרות מהווה הפליה מחמת השקפה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. מנגד טענה המועצה כי התובעת לא גילתה לה את מלוא תכני הכנס בשלב ההתקשרות, וכי משנחשפה לתכנים הצפויים של הכנס (ולכך שהוא צפוי לשמש במה מרכזית לאמירות קשות ופוגעניות כלפי קהילת הלהט"ב) קמה לה הזכות ואף החובה למנוע את קיום האירוע בשטחה של המועצה. התכנים הללו עומדים בסתירה לערכיה ולערכי תושביה, הדוגלים בשוויון ובסובלנות כלפי האחר.
המועצה הפנתה לכך שבכנס צפויים להישמע דבריו של הרב יגאל לוינשטיין בעניין "שורשי החשיבה של תנועת הלהט"ב" ודבריו של הרב יהושע שפירא. השניים התפרסמו בכמה מהאמירות הקשות ביותר שנשמעו נגד הקהילה הלהט"בית.
בפסק דין מפורט דחה בית המשפט את התביעה במלואה. לדברי כב' השופטת עדנה יוסף קוזין, עולה כי לפחות שניים מהמרצים בכנס, הרב לוינשטיין והרב שפירא, "אוחזים בדעות אשר יש בהן כדי לפגוע לפחות בחלקים מהציבור וכן בחברי קהילת הלהט"ב". כן הוסיפה כב' השופטת כי "אין מדובר בפרסום בודד אלא בשורה של פרסומים ממועדים שונים והם משקפים שיח ציבורי".
במישור החוזי נקבע כי הצגת הכנס כעוסק ב"תרבות כללית" מבלי לפרט את תכניו עלתה כדי אי-גילוי מהותי והטעיה, וכי בנסיבות אלה הייתה המועצה רשאית לבטל את ההתקשרות.
במישור חוק איסור ההפליה קבע בית המשפט כי אף אם קמה לכאורה חזקת הפליה, המועצה הוכיחה כי החלטתה לא הייתה שרירותית ולא נבעה מזהות התובעת או מהשקפתה כשלעצמה, אלא מתוכן האירוע והשלכותיו על הציבור. נקבע כי ההחלטה התקבלה לאחר בירור ענייני, בעקבות פרסומים ופניות מתושבים, וכי ההסתמכות עליהם הייתה לגיטימית וסבירה.
עוד קבעה השופטת, כי סירוב המועצה לקיים את הכנס התחייב בשל היותה רשות מקומית המספקת שרות ציבורי, וכי "מתפקידה לשמור על השיח הציבורי הבא בשעריה, לוודא שהיכל התרבות שבניהולה יהיה מרחב פתוח ובטוח לכלל האוכלוסיות, ללא הבדל דת, מגדר, מוצא, השקפה או אורח חיים".
פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי לשיקול הדעת הנתון לרשויות מקומיות בניהול המרחב הציבורי שבאחריותן, ולחובתן לפעול לשמירה על כבודם ותחושת שייכותם של כלל התושבים.
לדברי ב"כ המועצה, עו"ד דור יורוביץ נווה ועו"ד רעות יצחק ממשרדנו שייצגו את המועצה: "פסק הדין מהווה אבן דרך משמעותית, המאשר את שיקול הדעת של המועצה ואת תקינות התנהלותה, ומבסס באופן ברור את זכותה ואף את חובתה של רשות מקומית למנוע כניסה של תכנים מפלים, פוגעניים או מדירים".